יש ימים כאלה, שממש לא בא להתעסק עם הכותרות הראשיות, לא אלו שברומה של מדינה, וגם לא החשובות באמת - אלו של הכדורסל, כמובן. הדבר האחרון שאני, ובמיוחד אתם, צריכים - זה עוד מישהו שיספק תובנות מופלאות ומאירות עיניים על טלנובלת הפועל ירושלים, או על סיכוייהן של מכבי ונהריה לנצח בספרד (ממש לא משהו, אגב). אבל הנה שלוש נקודות, שוליות מעט או הרבה יותר, שמשכו את העין ועוררו את החשק להתייחס.

1. על המשמר. יותר ויותר אינצ'ים מוקדשים מדי שבוע למשב הרוח המרענן מאוד מצפון הליגה הלאומית - הפועל יקנעם/מגידו. ובצדק גמור ומוחלט. לא רק שנכון לרגע כתיבת שורות אלו ניצבת הקבוצה בבדידות מזהרת בפסגת הטבלה, כשמאזנה מורה על עשר-אפס, לא רק שלאור העובדה שחלק משמעותי מתשעת הניצחונות הושג במשחקים צמודים - ומכאן שניחנו היקנעם/מגידואים בווינריות מבורכת, שימו לב לנתון הבא: 1,118 איש, אשה, נערה, נער, ילדה וילד הגיעו לצפות במשחק הבית האחרון של הקבוצה מול הוד השרון. אלף מאה ושמונה עשר!! אם תרצו - מה שמביאות עירוני ר"ג וגבעת שמואל יחד בשלושה משחקים. הנה לכם פיסת מידע משובבת נפש מאין כמוה.

שמח אני בהצלחתה של יקנעם/מגידו. שמח מאוד. לא רק משום שהעמק וכל הכדורסל הקשור בו יותר מקרובים ללבי (עיינו ערך היידה-גלבוע/עפולה-שלנו, שאולי באמת כדאי שתקיים את כל משחקיה בחוץ ואז גם תנצח יותר), אלא משום שראוי "המבצר" המיתולוגי במשמר העמק לחדש ימיו כקדם, שהרי עדנה שכזו לא ידע האולם מזה כמעט 30 שנה, עת שימש כמשכנה של גבת/יגור האחת-ואין-שנייה-לה. והנה אלילנו החדש, דניס קאר.

כמה טוב לאזור ולענף ששוב יש קבוצה-קבוצה במקום. שכל יום בו מארחת הקבוצה-קבוצה שוב הופך ל"גיים דיי" אמיתי, כזה בו זמן רב לפני שריקת הפתיחה כבר עושות דרכן שיירות של מכוניות במעלה הכביש הצר המוביל לאולם, ששוב אי אפשר להכניס אליו סיכה. כמה טוב, אני מניח, לא רק לשחקנים, להנהלה ולאוהדים, אלא גם למאמן, אלון שמר, שאם אינני טועה עשה את צעדיו הראשונים בליגה הבכירה בגיל 15 או 16 באותו אולם ממש, על תקן "הילד" של גבת/יגור. שרק ימשיכו וישגשגו. שאיפות לראות בעונה הבאה דרבי בין היידה-גלבוע/עפולה-שלנו להיידה-יקנעם/מגידו-גם-שלנו? לא נכחיש זאת.

2. לו יהי. אז אטלנטה הוקס במאזן שלילי, כצפוי וכידוע מרגע שהוכרזה כדארלינג החדשה של הח"מ. אז כדי להגביר את הבאסה הלך לו התותחן ג'ו ג'ונסון (29 נקודות למשחק) ונפצע. אבל ללא שום קשר למדור השגיב "חביב נולד" שמריץ כאן יו"ר הדירקטוריון, צצה בין הנצים האפרוריים קרן אור חביבה ומפתיעה למדי, מעוטרת בראסטות שעבר זמנן כבר לפני 15 שנה: טיירון לו. כן-כן, אותו דרדס, בו התרינו אך לפני זמן לא רב כי הוא מהין לזרוק הרבה יותר מדי, הולך ותופס מקום משמעותי ביותר ברוטציה, וב-30 דקות לערב מספק 15 נקודות, כמעט ארבעה אסיסטים, שניים וחצי ריבאונדים וכמה חטיפות. אכן חביב ביותר. אם ימשיך לעלות ולפרוח, ובמיוחד אם יסייע להוקס להתרומם אל מעבר לחמישים אחוז הצלחה, לא יהיה מנוס מלהזמין את האחים ברבש להפיק לאלתר את הסדרה "טַיירונות".

3. פרס סוקולוב: יפה ונאה דרש כאן למעלה (או למטה, מי יודע איפה ממקם היו"ר את האייטמים) החבר רן בורוכוב. הן בכלל - אחלה אייטם שבעולם - והן לגבי "הקטשפר נולד" שלו. אכן, רבות ומשעשעות הן האפשרויות: כמו למשל הרכבתם יחד של ארז קוחנסקי ואיציק אוחנון מר"ג לצמד קוחנון, או חיבורם של עוסמאן סיסה ולי ניילון השגיבים מבני השרון ללא פחות ממטוס סילון. אבל אין כל ספק, שהצעד המתבקש ביותר הוא החתמתו לאלתר באשקלון של כרמלו אנתוני חסר התקדים, על מנת שיחד עם ריקארדו מארש ייצור את האולטימטיבי (והטעים) שבצמדים - מארשמלו.

shaharhermelin@gmail.com