יש הערב משחק בספרד, מכבי ת"א במלאגה, אתם יודעים. חשבתי שיהיה נחמד להיכנס קצת לאווירה דרך שיר ספרדי, משהו שעוד לא היה לנו כאן.

וכדי לעשות את זה אני לוקח אתכם הפעם רחוק רחוק רחוק, אל שנים שבהן רובכם לא הייתם קיימים, יש להניח, חוץ משחר הרמלין, שהוא איש בא בימים, מה לעשות. אודה ואבוש, שגם אני נשמתי אוויר אז, כשהשיר יצא לראשונה ב-1974. התגייסתי אז לכתה א' עם ילקוט על הגב ותיק אוכל עם שרוך בקצה, יא אולוהים.

בקיצור, איפה היינו? מלאגה, אוקיי. כן, הנה ברני רודריגז.

אז לזמרת הזו שתוצג כאן קוראים ג'נט והיא בת לאם אנגלי ואם ספרדיה. את השיר היא שרה בספרדית. רק ב-1976, כשהוא שולב בסרט קולנוע שהוצג בהצלחה בפסטיבל קאן ובפסטיבל בברלין, הפך הקטע הזה ללהיט בינלאומי גדול.

מה היה לנו ב-76', תזכיר לי, שחר. אולימפיאדת מונטריאול, לא?

השיר הגיע למקום הרביעי באוסטרליה ולמקום הראשון בגרמניה, ולמרות שג'נט לא הצליחה לשחזר אף פעם את ההצלחה הבינלאומית הגדולה הזו, היא המשיכה להופיע בהצלחה יחסית בספרד ובצרפת.

היפהפיה הזו כבר בת 55, אבל הלהיט שלה נשאר מתוק ורך, מבויש וילדותי כזה, עד עצם היום הזה ממש. היא נולדה באנגליה, גדלה בשיקאגו ובלוס אנג'לס והגיעה לספרד בגיל 12 עם אמא שלה, אחרי שהוריה התגרשו,
והשתקעה בברצלונה. אז עוד דיברה רק אנגלית, אבל עם הזמן למדה ספרדית והיא חיה שם עד היום.

היא שרה בכמה שפות, ספרדית העיקרית שבהן, ומכיוון ששחקני אוניקאחה מלאגה כבר מתחממים בטירוף והספאחיות מתכוונים להשיב אש, בואו נתחמם לצלילי הספרדית המענגת והמתוקה של ג'נט.

קחו אותה כאן ושקעו לתוך חלום.