מיילים, מכתבים ומסרים רבים, כך מדווח לי מדי פעם יו"ר הדירקטוריון, מצטברים להם בחדווה על שולחן מערכת כדורסלע, ואל יהא הדבר קל בעיניכם, במיוחד לאור העובדה שעדיין אין לנו שולחן. חלקם הגדול של הכותבים מתעמתים נואשות עם חידות "בעל המאה", חלקם מגיבים ברמות כאלו ואחרות לקטעים המופיעים באתר, וחלקם, איך נאמר בדיפלומטיות, מסתפקים בלהיות תמוהים-משהו.

אחד שכזה, שנשלח בידי נ.י, שאולי חפץ בעילום שמו, צד את עיניו של היו"ר לפני יום-יומיים, וזו לשונו:

"שלום, אני מעוניין לרכוש קבוצה בליגת העל. כמה צריך לעלות לי התענוג לשנה?

כמו כן, כמה עולה להחזיק (מבחינת תקציב) קבוצה שתתברג במקומות 5-2?".

הפך היו"ר במכתב, ושב והפך בו, ומאחר שלא בדיוק הבין למה זה מגיע לו ומה הוא אמור לעשות איתו, פעל באופן מיידי, נחרץ ותקיף, בדיוק כמו שאמור אדם בדרגתו ובמעמדו, ועשה את הדבר הטבעי מבחינתו - גילגל את תפוח האדמה המוזר לפתחו של מישהו אחר, כלומר אליי. כמו שאמר חכם סיני זקן, ואם לא אמר אז באמת הגיע הזמן שיגיד: וואלה יופי.

אבל לא אנשי טרוניות וקיטורים אנו אלא אנשי מעש, הששים אלי קרב ומתמודדים באומץ ובנחישות עם כל אתגר, למעט היכולת להאזין לאנשי ESPN משדרים יורוליג (יש גבול. אחרי ארבע דקות התקשרתי לאמנסטי). לכן, הרמנו את הכפפה, בחנו את השאלה והסוגיה בכובד ראש ומכל צדדיהן, ולהלן התייחסותנו המנומקת.

נ.י
יקר,

ראשית, תודה על פנייתך לכדורסלע.

בהתייחס להתעניינותך באפשרות לרכוש קבוצה בליגת העל, המלצתנו החד משמעית היא כדלקמן וכדלהלן גם יחד: להחליף לאלתר את מינון התרופות. אין ספק שהן חדלו להשפיע.

אנו מאחלים לך הצלחה בכל אשר תפנה, ובעיקר החלמה מהירה.

בכבוד רב.

ה. שחר

ממלא מקום סגן תת העוזר למשנה ליו"ר הדירקטוריון

אל תבין אותנו לא נכון, חלילה, לא יהיה מאושרים מאיתנו לדעת שהתרחב והתייצב בסיסן הכלכלי של אשקלון, נהריה או גלבוע/עפולה (לשם דוגמה בלבד, אם כי - לא נורא אם באמת תהיה זו דווקא גלבוע/עפולה, כמובן), ושאחת מהן (גלבוע/עפולה) תוכל לעבור שנה אחת לפחות בלי לקבץ משאבים תחת כל ביזנסמן רענן. תהייתנו הבסיסית היא פשוטה - למה לך?

אליפות? כולנו יודעים שקבוצתך, מי שזו לא תהיה (נגיד גלבוע/עפולה), לא תזכה בתואר בשבע מאות שלושים ותשע השנים הבאות לפחות. עובדה שגם אתה ויתרת מראש. מקומות 5-2? אירופה? גם אם תגיעו לשם יש סיכוי לא רע שתוציאו אי אלה הרבה מאוד אלפים, ובסוף תיראו כמו הגליל.

אז מה העניין - כבוד? כסא מיוחד כמו של שימון? הופעה ב"אחד על אחד" בערוץ הספורט? אפשרות להחליף את שמך ל"מקורביו של..." ולומר בכל רגע נתון מה אתה באמת חושב על המאמן, ההנהלה, השחקנים, הקהל, השופטים ומזג האוויר? לא זוכר את התעריף הכולל המדויק של כל אלה, אבל לאחרונה כשבדקתי זה היה פחות ממיליון-מיליון וחצי דולר.

בעצם, אתה יודע מה? לך על זה. על הכל. לא משנה מה אני אומר, תמיד תמצא מי שיקבל אותך בזרועות פתוחות, אולי אפילו עם לחם ומלח ונסיעה במכונית פתוחה ברחובות העיר. במקרה הטוב - יירשם שמך באותיות של זהב כמי שהניח יסודות, ו/או סייע לבסס תשתית במקום בו לא מעטים עדיין באים מאהבת הכדורסל נטו. בעזרתך תתבסס מחלקת הנוער, שמות נוצצים יותר ופחות יבליחו לשמחת כתבי הרכילות כולם, ובסך הכל יהיה שמח, לפחות ערב אחד או שניים בשבוע.

במקרה הרע - תתיאש מוקדם יחסית ותעזוב, אבל לא לפני שנתת מעט חמצן לגלבוע/עפולה.

shaharhermelin@gmail.com