אני לא יכול להגיד לא למשהו שאיטליה שזורה בו מכף רגל ועד השערה האחרונה מדרום מזרח לפדחת. יצא שב-16.30 בערך, אתמול במכונית, יושב ומקשיב לרדיוס (מה אתם רוצים, לא היה שום דבר נורמלי אחר), ניגנו שם פתאום את ארוס רמאצוטי בדואט עם טינה טרנר.

לא זוכר ממתי השיר הזה. אמור להיות מסוף שנות התשעים פחות או יותר. בכל מקרה ובכל אופן, כמו שאומרים, את רמאצוטי, אליל הבחורות באיטליה לפחות בתקופה ההיא, שמעתי בפעם הראשונה באיטליה. זו היתה מסעדה מובחרת ביותר, מהסוג שלא רוצים לצאת ממנה, וברקע הריצו דיסק של איזה אחד שמעולם לא שמעתי עליו ולא שמעתי אותו.

התעניינתי.

אמרו לי ארוס רמאצוטי.

אמרתי יאללה, קונה דיסק שלו. נכנסתי לחנות הדיסקים הראשונה שמצאתי בבולוניה העיר וקניתי דיסק של זמר איטלקי בפעם הראשונה בחיים שלי.

מאז אני מאוהדי ארוס רמאצוטי. לא שאני עוקב אחריו יומיום, גם לא שבוע-שבוע, בקושי פעם בשנה (וגם זה רק כדי להוציא את הקטע יותר טוב ממה שהוא במציאות), אבל הוא, וגם מיליין פארמר הצרפתייה, פתחו לי תיאבון להתעניין גם בשירים שאנגלית היא לא השפה שלהם.

לגלות פתאום את ארוס בדואט נשכח עם זמרת נשכחת באחר הצהריים של פקקים, משהו כמו שמונה או עשר שנים אחרי, זה כיף. מעלה נשכחות. מעלה תשוקות וחשקים. בעיקר לאתר את הקליפ. וזה הדבר הראשון שעשיתי, כי זה מעניין יותר, נניח, מלשמוע על עוד עצור מהקבוצה ההיא שבענף ההוא שאסור להזכיר אותו.

ומה רבה היתה העליצות בדירקטוריון כדורסלע, כשהתברר שהקליפ של ארוס וטינה כולל גם נופים נהדרים מאיטליה עצמה, מכורתי השנייה שמעולם לא ידעה כי היא כזו.

יש לארוס רמאצוטי המון שירים, המון. כדי שלא יהיה לכם קשה עם החשיפה הראשונה לשפה, אני חושב שזו בחירה נכונה לשלב דווקא את הדואט עם טינה טרנר, שבאה עם האנגלית שלה ועושה סדר למתקשים.

קחו אותו פה. תקשיבו לשפה המופלאה, ותנו לו צ'אנס כי הוא באמת מאלה ששרים עם הלב. וטינה? סתם מלאת דאווין, לא ככה? אבל קול יש לה.

אז הנה טינה וארוס בכיכר באיטליה, וברקע גם נופים של הרים ואיטלקים זקנים, ואיטלקים ילדים, ואיטליה בכלל. מכורתי השנייה, התיאורטית, הדמיונית.