אני משאיר אתכם כאן עם אחת הלהקות האהובות עלי, הפריטנדרס, שקטעים שלה כבר הוצגו כאן לפני כמה וכמה שבועות. את זה שהייתי מתחתן עם כריסי היינד בזה הרגע, כולל עכשיו ממש ברגע זה, אני חושב שכבר אמרתי לכם. לרעיית הנשיא, שאוהבת מאוד את היינד בעצמה, כנראה שאין בעיה עם זה. מקסימום היינו חיים בהרמוניה מהדהדת ומצלצלת גם יחד.

I GO TO SLEEP, זה העניין כרגע.

כי תראו, העסק הזה לא יכול להימשך. איתי סלע פלאי הוא, כבר אמרתי במספר הזדמנויות, אבל בסופו של דבר נפשו עדיין זכה ורכה. והוא מגיע כמעט מדי לילה ונתחב למטה איכשהו. מה לילה, לפנות בוקר הוא מגיע. וכל בוקר, ססססאאאאמק, אני מתעורר יען כי רעיית הנשיא נדחפת וסוגרת מרווחים.

מה את נדחפת ונדבקת, אני כמעט מתעצבן מתוך שינה. שהרי זאת לדעת: ככה מדבר זוג נשוי אחרי כמעט עשור. ללא רחמים, ללא חמלה, ללא התחשבות. מה את נדבקת, זוזי, זוזי לצד שלך ותני לישון. חמש בבוקר עכשיו.

ואז הכל מתברר. איתי סלע הכה שנית. הוא שוב נדבק אליה (לפחות זה תמיד קורה בצד שלה). והיא, אמהית ורעייתית, מאפשרת לו להצטופף בחיקה. איזו אשה. עד שהיא מתעוררת ואז דוחקת בו לחזור למיטה שלו. והוא קם ושב לבסיסו חצי רדום. בדרך כלל גם עוצר להטיל מימיו, מדליק את האור ומפעיל את הניאגרה. וזהו, זה גמור ואבוד. הלכה השינה לצמיתות.

רבאק, זה לא יכול להימשך ככה. כל לילה כמעט, די נו, די. חמוד, מלאך, תתבגר קצת. תהיה אמיץ, ילד, תן לישון כמו בן אדם, בחייך. אין שדים וגנבים ומכשפות בחדר שלך, אני מתחייב.

ואני כל כך עייף, פחות או יותר כמו הטון של כריסי היינד בחלק מהשיר, לפני שהיא מתעוררת לפזמון העוצמתי. קבלו 2.55 ד' של אחד השירים היפים של הפריטנדרס. ויש להם עוד הרבה, הרבה מאוד כאלה. טובים יותר, טובים פחות. כולם טובים. הנה זה פה.

אחלה להקה בעולם. הלכתי לישון.