צרור הודעות לנתינים, לפשוטי העם ולקשיי היום
בוקר צח, צהריים זכים, ערב נינוח.
אוקיי, כמה עניינים לסדר היום.
אין הרבה כדורסל כרגע, ותסלחו לי אם אני לא נופל מהתלהבות ממשחקי הנבחרת בטורניר הארלם. לא יודע, קשה להסביר. אולי פשוט אגיד את זה וזהו: לא מעניין. לא מעניין, אוקיי?
הלאה.
דודי קופל מדווח, וזה הרי חשוב מכל, כי הוא שוב איתנו. הוא? ודאי שהוא. כלומר, הוא. לא דודי קופל.
טוב, קצת סדר.
אתמול התקיים כאן מחזור בליגה הלאומית (למה לאומית אפשר לשחק וליגת על לא? אתמהה ממושכות ונואשות מבלי יכולת להבין, אם כי איני מוגבל במיוחד. מה, לזרים בלאומית לא מגיע חופש בכריסטמס, רק לאלה מליגת העל?).
ומי משחק בליגה הלאומית? נו, מי? נו? נו? נו?
סטנלי 'שן זהב' ברנדי, איך יכולתם להיקלע לבלק-אאוט כזה?
הפועל נצרת עלית, קבוצתו הנשגבת של שן זהב וקבוצתנו האהודה בעקבות הצטרפותו אליה, הביסה בחוץ את הפועל לב השרון 69-89. השן הנוצצת נגסה במארחים החביבים וסיפקה 18 ריבאונדים ו-17 ריבאונדים. האיש בן 39, זה לא צחוק. הלו, זה לא צחוק. איזה אליל מדהים הוא סטנלי-שלנו. Unbelievable.
כמו כן כיכב: זיו תבור, עם 31 נקודות ו-8 מ-11 לשלוש.
חיסלנו את חובותינו לאליל החי בתוכנו. מה עכשיו?
אהה, נזכרתי. אתמול נחתה ברכות בתיבת המייל הנשיאותית מייל מעודד וולפסון, ההוא שהתכתש כאן עם חבר הדירקטוריון שחר הרמלין לפני זמן לא רב בעניין שיטת המשחקים המועדפת ביורוליג. בקיצור, הוא מספר, אחרי שראה את פתרון החידה האחרונה ב'בעל המאה' בה כיכב דארנל רובינסון, שיצא לו להתאמן איתו עונה שלמה בזמנו בבני-הרצליה ופשוט לא הצליח לזהות אותו בתמונה.
והוא מוסיף: "באימונים דארנל שיחק לצד מוכתרי בתור צמד הגבוהים, כשבחמישייה השנייה היינו ויקי רווח ואני. היה לבחור מין מנהג שכזה לקבל את הכדור בלואו פוסט או במיד-פוסט (בדרך כלל על ויקי, כי לי לא היה שום סיכוי לשמור אותו שם), ולעשות סיבוב דרך רגל ציר פנימית "ולפתוח" את עצמו עם הפנים לסל. משם התנועה הייתה הולכת ככה:
- הטעיית קליעה
- מכה על הראש של ויקי עם הכדור, תוך כדי שהוא אוחז בכדור בשתי ידיו.
- הנחת כדור מסוגננת ממילימטר וחצי על הטבעת.
בכל מקרה, רובינסון היה בחור חביב ביותר. העביר את רוב יומו בשיטוטים וחיפושים אחר בנות המין היפה, עד אשר הגיעה לארץ חברתו טניה, ומאז הוא הפך לפוסיקט קטנטן וחמדמד".
בהזדמנות זו מוכיח וולפסון שליטה מאלה ברזי המשחק גם במתרחש בקבוצות כבירות ונשגבות מבני הרצליה עליה השלום, ומוכר לגולשי כדורסלע סיפור נוסף בחינם: שמעתי סיפור מאלף על הוד שפמיותו – וינקו ילובאץ.
באותה שנה, הזרים של מכבי היו רשארד גריפית ורנדי ווייט. בקרואטית (או שמא סרבית, לא ממש חשוב), במקום חסימה (במובן של בלוק או גג) אומרים "בננה". באחד האימונים הראשונים בסגל מלא עם זרים, ילובאץ, שהאנגלית שלו הייתה לא משהו בלשון המעטה, פנה לבולדוג ואמר לו:
"you go give Rashard banana"
על פי הסיפור, שכבר צימח לו כנפיים והפך לאגדה, רנדי הסתכל על וינקו במבט עצבני מאוד, וכמעט בלע אותו לארוחת בוקר, כשרק מוני שקפץ לפרקט הצליח להרגיע את האווירה ואת רצף הקללות של הבולדוג האימתני.
יפה, יפה וולפסון.
אני חושב שאפילו נאה כרפאל המקורי, שמכיר כל סיפור, פחות או יותר, שקרה במכבי ת"א בארבעים השנים האחרונות, לא שמע על הבננה של ילובאץ.
הלאה, מה עוד, מה עוד, מה עוד?
היה לי משהו להגיד ושכחתי.
אממממ.
טוב, לא זוכר. פעם אחרת.
וליהונתן אליהו: כתובת המייל שלך נמחקה לי איכשהו, אבל המסר שלך שם הובן. מקווה שיהיה בסדר בעתיד.
