נו באמת, מה נהיה כאן? זה הטרנד החדש? "אנחנו בעד דאלאס ונוביצקי בגמר ה-NBA"? מה קרה? גמרתם לבזבז כסף על 'קרוקס' (תודה על הרעיון, כשארצה לנעול נעלי גומי אתנדב לשייטת), מצאתם את ה-שיטה לראות מונדיאל בחינם (יש אחד ביפו, תמורת כוס מים קרים מסדר לכם אנטנה מחלקי חילוף של סובארו 74'. אם הטמפרטורה בחוץ עומדת על פחות מ-28.5 מעלות, והרוח צפון-צפון-מערבית, רונאלדו בכלל לא נראה כמו ון-ניסטלרוי) ועכשיו הגענו ל"מגיע לנוביצקי"? סליחה, אבל לא. ממש לא. לא באל"ף רבתי, בה"א הידיעה או בלמ"ד הפועל.

בואו נגמור עם טיעוני התביעה מיד בהתחלה: נוביצקי שחקן ענק. נקודה. מטובי הפורוורדים, שלא לומר אול-אראונדז, שדרכו אי פעם על פרקט NBA, מקום שמור בהיכל התהילה וכו' וכו'. סו וואט? זה אומר שמגיע לו? בסדר, איפה שהוא כנראה שמגיע לו, אבל שנפתח כאן ועכשיו במלואה את רשימת ה"כל כך הגיע לנו ולא זכינו", או שמספיק אם נאמר קארל מלון וצ'ארלס בארקלי, ווית' אול דו ריספקט לגרמני החביב (אומרים)?

כי אם מדברים על "מגיע", בואו נשווה רגע בין הסגלים. את מי בדיוק יש לך להציב לצדו של נוביצקי, אדוני יוצר, יוזם ומנהל האתר הנשגב, שהכל מתפרסם בדברו? את ג'רי "נכון, בסך הכל אני אכזבה ענקית, אבל רלף סמפסון וקוואמי בראון יותר!" סטקהאוס? או את קית' "הגנה זה פויה, גם אמא שלי אומרת" ואן-הורן? בסדר, אז טרי והווארד והאריס באמת נחמדים, והלוואי ולצביקה שרף היה בנבחרת מישהו כמו דיופ. גם אייברי ג'ונסון (איזה רכז אדיר ואנדר-רייטד הוא היה) מלא קסם וכנראה שמאמן טוב, אבל - נו ב'מת.

מגיע? אני אגיד לך למי מגיע: לאלונזו מורנינג - הסנטר המופלא עם הלב בגודל מיאמי-ביץ' ורצון לשחק שמקביל רק לזה של ארקדי גאיידמק להתראיין, שחייב טבעת לפני שקריירתו תגיע לכלל כליה (ואנא שים לב למשחק המלים ההו כה משעשע); לגארי פייטון - האיש והכפפה, שחוץ מהיותו שחקן אדיר המציא מדי יום מחדש את הטראש-טוק (תשאל את ג'ורדן ירום הודו, אדוני המנהל, אל תתבייש - תרים טלפון ותשאל), שכבר רואה את גיל 40 מעבר לפינה ויש לו עוד צ'אנס אחד, כנראה אחרון, לאליפות; וגם לפט ריילי - כי מספיק כבר עם השטות הזו של "ריילי לקח אליפויות עם הלייקרס רק בגלל שהיה לו את מג'יק, קארים, וורת'י ושאר השואו-טיים גם יחד", ועכשיו הזמן להוכיח זאת סופית.

מגיע גם לאנטואן ווקר וג'ייסון וויליאמס, ולו רק בשל העובדה שאלוהים יודע איך - הצליחו לקבל מאיזה מוסך את כל הברגים שהשתחררו להם לאורך השנים, ונותנים את התחת בשביל הקבוצה (את התחת! בשביל הקבוצה!!). אתה יודע מה? מגיע גם לאחד, שאקיל או'ניל, שנכון - יש לו כבר שלוש אליפויות משלו, אבל דווקא עם הרקורד הזה, ורק לפני לא הרבה זמן, עם 382 ק"ג עודפים ומוטיבציה של מי שקיבל זימון לשימוע במס הכנסה - לקח את עצמו בידיים וחזר להיות המנהיג, המנטור, ובעיקר השחקן שהיה. אה כן, ודיברנו על גם על יכולת אישית, נכון? אז רק עוד שתי מלים, ברשותך: דוויין ווייד.

ומעל הכל, מגיע בזכות הכיף. כן - כיף. מגיע יותר לקבוצה שמספקת לנו את הפאן גם מחוץ למגרש (ואתה לא רוצה שנתחיל להשוות בין ראיונות עם שאקיל וווייד לאלה עם נוביצקי והאריס, נכון?). שלא שוכחת לרגע שטבעת זה חשוב. נורא חשוב. אולי הכי חשוב, אבל גם שמדובר בשואו, שמדי שנה מיליוני אנשים משלמים מיליארדים עבורו, ומצפים בתמורה למשהו שהוא מעבר לעוד פיידאוויי בלתי אפשרי של נוביצקי (איך הוא עושה את זה, לעזאזל?).

לסיכום, תגיד לי אתה, מיסטר ג'נרל דירקטור, אבל עם היד על הלב, הריאות והטחול: אם מתישהו לאורך העונה היו מציעים לך כרטיס טיסה (מחלקת עסקים) וכרטיס פתוח במקום טוב באמצע באחד משני האולמות שעדיין פעילים כרגע בליגה. במה היית בוחר לקחת חלק פעיל - בדיוני הדירק-טוריון או במופע הפלאש-דאנס? הבנתי. תודה כבודו. ההגנה סיימה.