כן, בואו נדליק עניין ואולי האש תתפשט כמו בשדה קוצים, כמו שאומרים, כי בכדורסל שלנו חסרים מאבקי ראש בראש מעניינים. למשל, כשפניקס ודאלאס נפגשות כולם מדברים על סטיב נאש ודירק נוביצקי, חברים טובים שפעם שיחקו עם זה עם זה, והיום משחקים זה נגד זה על אליפות המערב ואולי יותר מזה. כאן, בארץ, הכי קרוב שאני זוכר היה מפגש בדרבי התל-אביבי בין ישראל שיינפלד ליניב גרין לפני שנתיים, שניים שחלקו יחד אותה דירה שכורה, אבל שני שחקני ספסל.

לפעמים צריך לבנות יריבויות כדי שיהיה יותר מעניין, ולאו דווקא בין צמד חברים. לפעמים צריך לפמפם דברים שנחים על הרצפה ואף אחד לא מרים אותם, או מרים אותם באיחור. לפעמים צריך להעיר דובים ישנים מרבצם, לשפשף מנורות עתיקות ולנער את השטיחים, למען ייצאו ויגיחו כל השדים והמכשפות ואירועי העבר, כי בלי עבר אין עתיד. ככה אומרים, לפחות.

אז למה שלא נריץ כאן קמפיין קטנטן בעניין הזה? פעם אחת, לפני ממש לא הרבה שנים, זכתה הפועל ירושלים בגביע יול"ב. הישג שאף אחד לא חלם עליו ולא האמין כשהוא בא. אשכרה זכייה בגביע אירופי, דבר שרק מכבי ת"א עשתה כאן עד לאותו רגע. המאמן היה שרון דרוקר. עברה עוד שנה, דרוקר אמנם שרד במקום בו לא ממש שורדים מאמנים, אבל היחסים כבר היו לא מי יודע כמה והתוצאות בליגה אכזבו את כולם. סביר להניח שמשקעים, או לפחות ממטרים פזורים, נותרו גם היום בין המאמן לחלק מחברי ההנהלה ולקהל.

ב-9 בינואר דרוקר יארח עם הקבוצה החדשה שלו, אוסטנד, את הפועל ירושלים למשחק חשוב בבית ג'. ירושלים עם 4-4 כרגע, כמו לחימקי ואקדמיק סופיה. לבלגים רק שלושה ניצחונות וחמישה הפסדים. זו תהיה הפעם הראשונה שדרוקר משחק נגד ירושלים מאז עזב אותה (אם אני זוכר נכון. בכלל, כל האייטמים כאן תלויים בעיקר בזיכרון, מעט מאוד פעמים אני ממש יושב לבדוק את מה שאני כותב כאן, אבקש את מחילתכם).

וזה משחק שצריך ללוות אותו. דרוקר מת לתת לירושלים בראש, אני משוכנע. וזה פועל גם להיפך. אוסטנד באמצע הליך שיקום. דרוקר שחרר את טובי ביילי, שהסריח את המגרש נגד ירושלים במלחה, ואיבד גם את גאי מויה, גארד לא רע בכלל מנבחרת בלגיה, שהלך לשחק באיטליה. ואניה פליסניץ' עובר לורשאץ', ככה אומרים, וזה באמת חבל כי בעיניי הוא שחקן חשוב במערך.

איך שלא יהיה, אוסטנד נשארת עם שחקנים טובים כמו רשאד רייט, לאבור פוסטל, אלוויר אובצ'ינה ואריק היקס, וסביבם דרוקר צריך להביא עוד שניים-שלושה חדשים. בדרך כלל קבוצות שעוברות תהליך כזה מתקשות לנצח תוך כדי תנועה, ודרוקר עובד שם כבר כמה שבועות וברוב הזמן מפסיד. היה לו ניצחון חשוב ביול"ב קאפ על אלבה ברלין, בחוץ, בנקודה, שהשאיר את הבלגים בחיים. מבחינתו, המשחק נגד ירושלים הוא החשוב ביותר בעונה. הקטע האישי רק מוסיף לזה עניין.

דרוקר נגד ירושלים, ירושלים נגד דרוקר. 9 בינואר. מוכרחים לראות את זה (אם רוצים לבנות כאן מסורת של יריבויות מוחצנות).

אבל כמו שאני מכיר את הנפשות, זה יילך בערך ככה ביום שלפני המשחק (רק יום לפני, כי לפני זה מי בתקשורת בכלל יתייחס לעניין. זה הרי לא משהו ששייך לענף שלא מזכירים אותו כאן):

דרוקר: "זה משחק מאוד חשוב לנו, אני לא מסתכל על ההיבט האישי, תמיד נחמד להתמודד נגד קבוצות ישראליות כשאתה מאמן בחו"ל. להפועל ירושלים יש פינה חמה אצלי בלב ותמיד תהיה".

שמיר: "שרון הוא מאמן מצוין שהוכיח את עצמו באופן יוצא מהכלל הן בהפועל ירושלים והן בזכייה עם אוראל גרייט בגביע האתגר. אנחנו מסתכלים רק על עצמנו ונעשה הכל כדי לנצח ולהבטיח לעצמנו מקום בשלב הבא".

יאללה, יאללה. אם זה ככה, יותר טוב שלא תדברו בכלל. פשוט תלחמו שם בטירוף, תסירו את החליפות, נפנפו בעניבות, תעשו גליצ'ים על הקווים ותנו לנו את הקרב הכי טוב שיכול להיות. קצת זעם בעיניים עוד לא הרג אף אחד, אבל תמיד ידע לעשות המון כיף מסביב.