קצת טורקיה, כי הרבה זמן לא היה. הנה כמה ידיעות שהגיעו לאוזניו של יו"ר דירקטוריון כדורסלע לאחרונה, ואף אחד לא ממש ידע מה לעשות איתן. ידיעות שחלקן מלמד משהו על משהו בליגה הטורקית, מקום שפעם היה בבת עינינו והפך היום לעוד ליגה, מה לעשות.

בכל אופן, בסופו של דבר הוחלט, בעצה אחת עם נציגי נשיאות הסיפרה היושבים בחדר הסמוך, להביא אותן לפתחכם.

ראשית, מה קורה בדיוק עם אנטוניו גריינג'ר מאפס פילזן? לא שמענו ממנו המון זמן, ובהתחשב בכך שפילזן מתהדרת העונה גם בהוראס ג'נקינס, גם בדרו ניקולאס וגם במרקוס הייסליפ, לרגע היה נדמה שאולי פילזן שחררה אותו בכלל ולא שמנו לב. גם דברים כאלה הרי יכולים לקרות.

בדקנו. לא, גריינג'ר נמנה עם רשימת השחקנים לעונה זו, אבל לא לקח חלק באף משחק יורוליג עד עכשיו. מקרה טל בורשטיין 2? מתי בדיוק נפצע? איך נעדר לכל אורך הזמן הזה ואפילו לא שמנו לב? אכן תעלומה.

הלאה.

יש בחור אחד בשם פרו קמרון. אם אתם שואלים את עצמכם מאיפה השם הזה מצלצל לכם מוכר, אז כנראה שזה מאליפות העולם ב-2002 באינדיאנפוליס, שם סיימה הנבחרת שלו, ניו זילנד, במקום הרביעי הסנסציוני (נדמה לי שזה היה שם, נדמה לי שזה היה רביעי, לא מתחייב. ולא, אני לא אביב לביא). יחד איתו שיחק קירק פני, שבהמשך
הגיע למכבי ת"א כדי להכיר מקרוב את הספסל ומשחק היום בז'לגיריס קובנה.

קמרון, סוג של פורוורד סוסוני משהו, הודיע לקבוצה הטורקית שלו, בנוויטספור, שהוא עוזב כי קיבל הצעה טובה יותר מקבוצה באירן. שמעתם טוב? בנוויטספור, מקום 7 בליגה של 16 קבוצות, אמרה אוקיי ונתנה לו ללכת (גם בגלל שנחלש מאוד העונה לעומת העונה שעברה). אבל עזבו אותי מקמרון והמכושר הנוכחי שלו. ממתי קבוצה באירן מציעה סכומים גבוהים יותר מקבוצת מרכז טבלה בטורקיה? לאן הגענו? פרו לפחות שמח לדעת, שיש גם כוסיות בטהרן, בניגוד למה שאולי הורגלנו לחשוב.

הלאה, עוד קצת טורקיה.

מרקו קילינגסוורת' (2.03, 24), הזר האמריקאי של דרושאפאקה, שהוביל אותה עם 17 נקודות בממוצע למשחק, עזב את הקבוצה שמדורגת עשירית כי קיבל הצעה טובה יותר מדרום קוריאה. על זה שיש שם הרבה כסף כבר שמענו ממקרים קודמים, של שחקנים שעבדו כאן וקפצו לשם לעשות עוד כסף, כמו צ'ארלס מינלנד, אדריאן פלדג'ר ורג'י באסט.

אבל מרקו קילינגסוורת'? זה חייב להיות השם הכי גדול ששמענו מאז דייויד ת'רדקיל (ההרג השלישי). כאן זה פשוט נהדר, אם מביטים על זה בתרגום חופשי לאללה: להרוג זה שווה.

ובכלל, מרקו קילינגסוורת' זה קצת כמו סעיד מקארתי, או יעקב ראדולוביץ', או יונאס אווג'ובי. משהו פה פשוט לא מסתדר.

אלה היו דקה ועשרים ושמונה שניות על הכדורסל הטורקי של היום, לזכר ימי התהילה של פטאר נאומוסקי ואפס פילזן הפלאית, הנצורים ושמורים לנצח בלב נשיא הסיפרה.