אהלן גיא,

תודה על כל המחמאות. לי היה נדמה שאני מעורב בכדורסל כבר מעל הצוואר, עם כל כך הרבה שנים בעסק. מה, כתיבה על כדורסל זה לא נחשב? כנראה שלא. חבל. בכל אופן, אני אשתדל להמשיך ולהיות תותח כמו שאני, סיכמנו?

אבל הנה, כבר צר לי לאכזב אותך. אין לי מושג מי הולך להשתחרר מה-NBA בקרוב, לא ממש עקבתי, למען האמת. על דלפינו מדברים עוד מהקיץ שהוא לא ממש רוצה להישאר בארה"ב ומעוניין לחזור לאירופה. בקיץ השם שלו עלה אצל ברצלונה ואצל אולימפיאקוס וכמו שאתה רוצה שום דבר לא יצא מזה. עזוב אותך מרבראצ'ה, זקן ועייף. סונגאליה הוא שם מעניין, זה נכון. לא יודע מה קורה איתו. אבל אני חושב במצב שנוצר צריך להשאיר את פיליקס ולנסות ולהוציא ממנו מה שאפשר, ואולי להחליף את ביינום ברכז אחר, או להביא שחקן שהוא 2-1, ומי שלא יהיה טוב מבין ביינום והלפרין פשוט יאכל חצץ.

ביינום באמת מבאס. מה שהרג אותי אצלו במשחק האחרון היו ההחלקות על המגרש, הוא כל הזמן הולך פנימה ונופל. זה לא שהמשטח חלק כמו שזה אמור להיות חלק מאמנות שיווי המשקל כשאתה מכדרר כל כך נמוך וכל כך מהיר, עם צעד ראשון מפתיע וחזק. יכול להיות שאפילו ביינום מפתיע את עצמו בכל פעם מחדש עם עוצמת המהירויות שלו, עד שהגוף שלו פשוט לא עומד בזה. נו, אני שואל אותך: עם רכז כזה אתה רוצה לקחת גביע אירופה? אולי טלפון ליוסי סיאס יכול לעזור באמת, שווה לנסות.

ויש הערות שהן גם לא בענייני כדורסל, וגם כאלה אני מאוד אוהב.

כותב אבי בומנדיל, בהתייחס לקטע האחרון שהופיע ב'שיר אחד ביום'. לא נגעתי.

"סתם טריוויה קטנה על הקרפנטרס, שאני מאוד אוהב (את הטריוויה יותר מהצמד הדביק) - קארן קרפנטר הייתה מתופפת שנים רבות, בלהקה משותפת לצמד האחים. כמו בכל האגדות היפות יום אחד היא שרה בחזרות, והנה התחננו בפניה שתתחיל לשיר באופן קבוע. בתקופה שלאחר מכן, קארן המשיכה לתופף ולשיר גם יחד, עד ששכנעו אותה להניח לתופים ולבוא לקרבת הבמה. מדובר בקרבן האנורקסיה המפורסמת ביותר בעולם, בחורה טובה ומתוקה שבתור ילדה ספגה הקנטות על היותה שמנמונת, מה שגרם לה לסבל ולהמשך שכולנו יודעים".

ואלעד זאבי, בחור שקטעיו מתפרסמים פה מפעם לפעם (גילוי נאות, יעני), עשה לי את היום עם פרגון גדול ומחמיא מאוד על 'עבירה במתכוון', הספר האחרון שכתבתי. תרשו לי קצת להשוויץ.

"הרגע סיימתי לקרוא את 'עבירה במתכוון' המרנין (מה לעשות כי נודע לי על קיומו רק לפני עשרה ימים)... כמה זכרונות שבו והציפו אותי...איזו נחת, איזה כיף. היה שווה לחלוטין כל שקל מהשישין-ושישה שקלים החדשים שהשארתי ב-IBOOKS...

אוצר בלום, הספר הזה (וכי מה זה אוצר בלום?). חברה שלי ממש לא הבינה מה כל-כך מצחיק בספר על כדורסל בעת שקראתי לידה ופשוט נשפכתי מצחוק מכל הקטעים שכבר שכחתי...חביתת בוליץ' עם שתי ביצים גדולות במיוחד בקפה סטנלי...ממש פואטרי אין מואשן.

כתותחן שחזר הביתה בערך פעם בשבועיים, והחמיץ עשרות אם לא מאות טורים של הסיפרה בין השנים 2001 ל-2004, שמחתי לגלות חלק מהחסכים הספרתיים שהיו לי בשנים אלה. איזה כיף. באמת כיף".

ועם זה נסיים. איזה כיף, באמת כיף.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.