"אני לא אוהב את ימי שני", היה להיט גדול מאוד של עכברושי בומטאון. בקיץ 1979 עמד השיר הזה, שנכתב בידי הסולן בוב גלדוף, ארבעה שבועות במקום הראשון במצעד הבריטי. גלדןף אמור היה להתראיין בתחנת רדיו כאשר ה"טלקס משין" במקום, אותו הוא מזכיר בשיר, פלט את הידיעה על ברנדה אן ספנסר, נערה בת 16, שפתחה במטווח על ילדים ששיחקו בחצר בית הספר הסמוך לביתה. היא הרגה שני מבוגרים, פצעה שמונה ילדים ופגעה גם בקצין משטרה. ההסבר היחיד שנתנה לאחר שנעצרה היה: "אני לא אוהבת ימי שני".

אחר כך הוסיפה, בעצם, עוד כמה מלים שעדיף להשמיט, שלא ייכנסו עוד רעיונות משונים ומיותרים לאנשים שמסתובבים כאן. מה אני יודע, אני מכיר אתכם מאיפשהו?

מאז, אגב, היא יושבת בכלא נשים בקורונה, קליפורניה. שפוטה למאסר עולם, אבל מנצלת את זכותה ומגישה ערעורים מפעם לפעם. ארבעה כאלה היו עד היום, כולם נדחו. הפעם הבאה שמותר לה לנסות את מזלה שוב תהיה בעוד שנתיים.

האירוע ארך שש שעות עד שספנסר נתפסה. הוא התרחש בסוף ינואר ובקיץ של אותה שנה, השיר כבר הושמע בתחנות הרדיו. אסוציאטיבית, נזכרתי בסיפור הזה בעקבות העברת משחקי הליגה מימי ראשון לימי שני. הכתוב הוא טור דעה? אתם אמרתם. אני כבר אמרתי, שברשותכם אני לא נכנס לזה. בעיה מנהלתית.

תחנות רדיו בארצות הברית ניגנו את השיר הזה נון סטופ בימי שני בתחילת שנות השמונים, אבל היו גם לא מעט תחנות שהחרימו את השיר בגלל הרגישות הרבה של הסיפור הנוראי ההוא. ב-2001 עשתה לו טורי איימוס גירסה משלה.

בומטאון ראטס היה לנוער של דבלין באמצע שנות השבעים, מה שהיו הקלאש והסקס פיסטולס לצעירים האנגליים. הם לא התעלו במיוחד מעבר ללהיט הענק הזה, וב-1982 בא הסיפור שלהם לסיום כשהאלבום שהוציאו נכשל יחסית. גלדוף הלך על קריירת סולו, וגם שם לא ממש הלך לו. שני אירועים מוצלחים היו לו בכל זאת: הוא שיחק את תפקיד הסולן בסרט על פינק פלויד 'החומה', והוא כתב יחד עם מידג' יור, סולן אולטראווקס בזמנו, את Do They Know It's Christmas Time"", ששרה הבאנד אייד. יחד עם יור הוא הרים בהצלחה את קונצרט הלייב-אייד המפורסם באמצע שנות השמונים.

זה היה הסיפור על ימי שני של בוב גלדוף וברנדה אן ספנסר, המועד החדש של מרבית משחקי ליגת העל בכדורסל.

תקשיבו. שיר מעניין, מיוחד. אולי בגלל שמדובר בסיפור אמיתי.