שלושה עניינים מסביב לכדור הפעם, אחד שכולו צהלה וגילה, אם כי לא נפקד מקומו של הרהור ממנו; אחד שכולו הודאה באשמה והכאה על חטא; אחד שכולו שחצנות וביטחון עצמי.

צהלה וגילה על שום מה? קודם כל ולפני הכל, על שום שהוציאנו ממצרים, אבל זה לא שייך לכאן כרגע. צהלה וגילה על התנהגותנו המקצוענית, ועל הניצחון של טרוויזו-שלנו בנאפולי 62-64. משחק שהיה חשוב הרבה יותר לנאפולי מאשר לאיתנו לצרכי עלייה לטופ 16 ביורוליג. ולקחנו אותו.

יצוין, כי לקחנו אותו בהרכבנו החסר. בטופ 16 נגיע בהרכב המלא שכולל גם את אראזם לורבק ופרסטון שאמפרט שהצטרפו במהלך העונה, ואם ננצל את הביתיות המופלאה בדרך-כלל שמעניק הפאלאוורדה, אולי-אולי ילך לנו קלף הפעם.

מרקוס גורי חזר, מתיאו סוראנייה עושה את העבודה, ונשאר רק לקוות שספנסר נלסון, אנג'לו ג'ילי וניקוס זיסיס יהיו טובים יותר ויציבים יותר. טרל לידיי משתפר ועם דייויד בלאט היסודי, יש לנו סיכוי מסוים לעשות דברים יפים. לא שכחנו לשחק כדורסל גם בשעותינו הקשות, גם כשריצ'י פרהאם נפצע וגם כשגורי, היונה ההנפלדית שלנו, נפצע אף הוא.

היידה טרוויזו-שלנו, היידה, היידה, היידה!

ובאותה מדינה ממש, איטליה יפת הנוף, משחקת גם אודינה. בליגה הולך לה פחות, אבל בשמינית גמר היול"ב קאפ היא ניצחה את ריטאס וילנה בשמינית הגמר 72-75. הסברה, ההנחה, ההערכה – ולא תאמינו, אפילו התחזית – אומרות שוילנה תנצח ביותר משלוש נקודות בגומלין ותעבור הלאה. ולכן, לפני שזה יקרה, זו אולי הזדמנות להתנצל בפני החבר ג'רום אלן, רכז בן 34, שכבר חשבתי שהוא והקריירה שלו הם סיפור היסטורי.

ומסתבר שלא. אלן חזר העונה לאודינה, אחרי שפתח אותה בפאוק סלוניקי. באיזשהו שלב הרכז של אודינה, וישנייבסקי, עבר לציבונה זאגרב, אלן חזר לקבוצה האיטלקית שלו ופאוק הביאה פוינט גארד אחר. כך או אחרת, אחרת או כך, אלן עושה עונה יפה מאוד מבחינה אישית אחרי שהיה נדמה לי (על אף שאינני אביב לביא), שהוא פאסה-קומפאסה כמאמר המשוררת חנה לסלאו.

קבל, לפיכך, את התנצלותנו, מר אלן, שהרי גם לדעת להתנצל זה סוג של גדלות נפש.

ומלה או שתיים על ריאל מדריד, המועמדת הבטוחה והוודאית, לא נכחיש זאת, לזכייה באליפות היול"ב קאפ, כפי שהצהיר כאן קבל עם ואומה שוטה הנבואה. ריאל-שלו ניצחה בגרמניה את אלבה ברלין 65-74 ולמעשה סגרה עניין כבר שם, כשהיא עוד צריכה לארח את אלבה במדריד ותנצח, כמובן, גם שם.

בהזדמנות זו שבחים להנהלה של ריאל מדריד, שפעלה במהירות ואחרי שנפצעו בבת אחת גם ונסון המילטון וגם ראטקו וארדה, עשתה אחד ועוד אחד, מצאה שזה שניים, והביאה בלי בעיה את בלאגוטה סקוליץ' מפאוק סלוניקי (ושילמה מאתיים אלף יורו פיצוי ליוונים), ואת מרקו מיליץ' (ושילמה 150 אלף דולר, אם הבנתי נכון, ללובליאנה).

כשרוצים להגיע רחוק-רחוק, משלמים. ככה זה בכל אירופה, חוץ ממכבי ת"א שאליה מגיעים שחקנים שפודים בעצמם את כרטיס השחקן שלהם. שיחוק של מכבי מצד אחד, שבנתה לעצמה שם גדול מאוד לאורך כל השנים, אבל בואו נראה לאן הם יגיעו השנה ביורוליג עם הירטין הזה.