במצב הרוח הנוכחי מתאימים לי שירים נעימים, חינניים, ליריים במיוחד. יהונתן גפן ויצחק קלפטר כתבו פעם אחד כזה, ויעל לוי, קצוצת שיער כתמיד, ביצעה בנועם אין קץ. הלם קל אפף את כוחותינו כשהתברר לאחרונה שיעל כבר בת 52 שזה, כאילו, לגמרי בלתי סביר עם בייבי פייס כמו שלה.
שמעתי את "אי ירוק בים" אתמול או שלשום, או מי זוכר בדיוק מתי זה היה, ונכבשתי שוב כמו בכל פעם שהשיר הזה מתנגן ממרחק 24 שנים מאז יצא לאור על תקליט בשם "יעל לוי". כמה פשוט, ככה מוצלח. אי ירוק בים לברוח אליו לשבועיים-שלושה זה כנראה המקום הכי נכון להסתתר בו עכשיו, כשהנפש סוערת ושגרתה הקיץ הישראלי המזעזע מאיימת להשתלט. מילא, לחזור לכדורסלע זה באמת נחמד וטוב ואפשר לכתוב שעות וימים בכל נושא ועניין ובקצב המתאים. אבל להשתלב שוב בקרוסלת החיים – סולומון לפה, סולומון לשם - ולהסתובב עד שיכאב הראש? טטטטט, רחמים עצמיים.
אז יעל לוי זו ההיא מ"בלדה לנאיבית", כמובן, וגם מ"עד עולם אחכה" המדהים לצד דייויד ברוזה (ונדמה לי שהיה לה ביצוע לשיר הזה גם עם קלפטר). ויעל לוי היא גם זו של "אל תקנה לי ורד", המאוחר יותר. ואני אוהב כל מה שהיא עושה, רק חבל שהיא לא עושה יותר. והיו לה שהיו לה ארבעה אלבומים, וזה יפה אבל אף פעם לא מספיק. עם קול כזה וביצועים כאלה פשע שלא נולדו עוד בדרך.
לו הייתי אי ירוק בים
הייתי נותנת אותי בחינם
ממרחקים תבוא אלי
ברוך הבא לנוח על חופי
לו הייתי אי ירוק בים
הייתי אוהבת אותך בחינם
ממרחקים תבוא אלי
ברוך הבא לנוח על חופי
אי ירוק בים
אי ירוק בים
הוא רק של שנינו
שלי ושלך
אי של אהבה
חלום ושלווה
שם נוכל להיות
לעולם ביחד
לו הייתי נחל אלמוני
הייתי זורמת אליך, אני
אמצא לי שביל בין הר להר
להיות טיפה שלך בים אכזר
לו הייתי שני עלים בסתיו
הייתי נושרת עליך עכשיו
ומוותרת על העץ
עשה בי כל מה שאתה חפץ
אי ירוק בים
אי ירוק בים
הוא רק של שנינו
שלי ושלך
אי של אהבה
חלום ושלווה
שם נוכל להיות
לעולם ביחד
