לא שזה נורא מטריד אתכם, אבל כדי שתבינו עד כמה איתי סלע יושב חזק בתוך ה-NBA ומפתיע אותי בכל פעם מחדש, הוא בא אלי פתאום עם יציאה: "אתה יודע, מריו אוסטין נורא דומה לאל ג'פרסון".

לקח לי שנייה וחצי להיזכר קודם כל מי זה אל ג'פרסון, ועוד חמש שניות, בלי הצלחה רבה, למען האמת, להעלות בדיסק שבמוח את מראהו של ג'פרסון הלז, ללא הצלחה ממשית.

"הנה, תראה", אמר, עשה מעשה כשפים או שניים ושלף מתיקיית צילומי ה-NBA המפוארת שלו תמונה של ג'פרסון. "וואו, נכון, כל הכבוד", אמרתי לו, "באמת יפה".

באמת יפה. ושימו לב - אוסטין דומה לג'פרסון, ולא ג'פרסון דומה לאוסטין. זאת אומרת, אם אני מבין נכון, שקודם כל הוא ידע איך נראה ג'פרסון ורק אחרי זה, כשגילה בהמשך הדרך איך נראה אוסטין, הוא עשה את הקישור. יא אולוהים, כמה עוד אנשים בארץ (שלא לדבר על ילדים מתחת לגיל 8), יודעים איך נראה אל ג'פרסון עוד לפני שהם פגשו את פרצוף התינוק של אוסטין?

והנה עוד כמה דברים, אם כבר מדברים:

אורן בס ענה לשאלה שהעליתי כדרך אגב במסגרת מהדורת שאלות-תשובות לגבי הביטוי לא נס ליחו. "ומשה, בן-מאה ועשרים שנה--במותו; לא-כהתה עינו, ולא-נס ליחו". דברים, ל"ד ז'.

זו התשובה שלו. רבותי, תנו כבוד למקורות. הרבה דברים ממה שאנחנו עושים ואומרים היום היו קיימים כבר אז. כבר להיסטוריה, לשורשיות ותודה לאורן בס.

ואגב, אולי בהשראת הפריחה הכללית של האתר ואולי בעקבות "רעידת האדמה" הדרמטית של ניב רסקין (וואלאק, שחרר אותנו מביטויי הענף ההוא שלא מזכירים אותו כאן, בחייך), הגיע לכאן אתמול מספר שיא של פניות למייל הנשיאותי.

קודם כל, כמאמר היונה ההנפלדית מעל הבמה במעמד פרישתו (אין מה לעשות, אני אכניס בכוח את מטבע הלשון הזה לכאן אם תרצו ואם לא): "אז תודה".

שנית, אני אעשה מאמץ להמשיך בקטע של שאלות-תשובות, כי יש לי תחושה שזה תופס והעם משתוקק להביע את עצמו, לומר את דברו ולהשמיע אמירותיו. ומאחר שאין כאן טוקבקים וכנראה שגם לא יהיו, אז יאללה. יתאמץ הנשיא ויזיז ישבנו מפעם לפעם בין שלל עיסוקיו. חלק מהמיילים כבר הזזתי הלאה, 'להיסטוריה', חלק עדיין עומדים וממתינים לתורם שיגיע.

ועוד משהו: יאללה כבר, חלשים ונרפים ודלי יכולת. האיש בחידת 'בעל המאה' הוא שחקן פעיל, גארד בקבוצה אירופית בולטת ואפילו עבר פה ממש לא מזמן, מה יהיה הסוף אתכם?

ועכשיו אין ברירה אלא לנוע הלאה, יש לי קצת עבודה בתשלום לעשות. סליחה מראש, מה שנקרא, אבל כמו ארנולד שוורצנגר בשיאו - אני עוד אחזור.