שלום,

מצטער, אבל הניתוח שלך לא כל-כך נראה לי מתאים להנהלת מכבי. דייויד בלאט הוא ללא ספק מועמד ראשון (גם השנה זה היה כך), אבל שמיר לא יקבל מפתחות כל-כך מהר, מה עוד שהוא 'עריק'. בירנבוים לא עשה מספיק כדי שמכבי יישרו את האף לשמע שמו (לעשות מספיק פירושו לקחת לה אליפות). אפי פחות מוערך ויותר מעורר אנטגוניזם מכפי שהיה פיני לפני מכבי.

אם לא בלאט, נראה לי שדרוקר יקבל את האימון (בגלל הניסיון האירופי, בגלל שהוא ידע להתחנף למכבי במשך שנים, ובגלל הניסיון הרע של מכבי עם זרים), ואם זה לא ייצא לפועל - לא אתפלא אם דווקא ארז יגיע. כמו שכתבת - אם נחיה, אז נראה. חוץ מוויל ביינום, שנכנס לסל ולא רואה כלום.

אני ממשיך ליהנות מהאתר - כל הכבוד.

אבי סגל

שלום אבי,

אני מודה לך המחמאה, גם אני ממשיך ליהנות מהאתר וגם מהשם שלך. לא האמנתי שיש עוד אבי סגל ששוחה בחומר מלבד העיתונאי ומזכ"ל איגוד השופטים לשעבר, והנה אתה בא ושופך ידע כאילו כלום.

שמע, בוא נתחיל מזה: האייטם על המאמנים שיכולים להחליף את ספאחיה הוא לא ניתוח. אין פה ניתוחים, בכדורסלע. זה לפני הכל, אוקיי? זה היה שרבוט נאה כרפאל. הגיגים משובבי רוח ונפש. הכל חוץ מניתוח, ולכן מצד אחד אין לך מה להצטער ומצד שני את מי מעניין בכלל אם זה מתאים למכבי או לא מתאים למכבי?

שנית, אני מניח שאתה צודק ובלאט ימשיך להיות המועמד הבכיר. אם שמת לב, לא דירגתי את החבר'ה שם לפי סדר או משהו. לגבי בירנבוים, אני לא בטוח שאתה צודק כשאתה אומר שהוא מעורר יותר אנטגוניזם במכבי מאשר רבנו הגרשוני בימים שלפני הגעתו.

או שאתה לא זוכר, או שאתה לא יודע. האיש חירף וגידף את מכבי ת"א כגוף ברמות קשות ביותר, קשות יותר מכדי שתוכל להאמין (אם אתה במקרה לא זוכר). יודע מה, גש לפרק 'ספיישל פיני גרשון' בעמודים 240-235 בספר 'המלבב דאנק בפרצוף' (הרי הייתי חייב להגיע לזה איכשהו, אתה יודע), ותקרא בעצמך. אין לך את הספר? לך תקנה, הלו, מה זה פה?

הכל יכול להיות, תלוי באיזה קו הם יבחרו ללכת. אני ראיתי במו עיני לחיצת ידיים בין שמעל'ה מזרחי לאפי אחרי המשחק. זה אומר שרמות האנטגוניזם לא עד כדי כך קשות. הרי יכול היה להתעלם ולא ללחוץ לו את היד, נכון?

אדלשטיין? הכל פתוח. אם אפי לוקח גביע היום, אני לא רואה סיבה שתעמיד את ארז לפני אפי בעיני שמעל'ה. באמת שלא. אם לא? אז זה סימן שדן שמיר חזק על הסוסון. ואם ייקח אליפות, בכלל חבל על הזמן. אני חושב שהוא יאמן את מכבי ת"א במוקדם או במאוחר ורואה בו מאמן רציני, יסודי וטוב שנמצא ממש ממש בתחילת הדרך, אבל אל תשכח שלוש שנות עבודה רצופות במכבי ת"א. זה אמור להיות חתיכת שיקול.

בינתיים ספאחיה עוד פה.

שלום ערן,

זוכר שגרג פופוביץ' אמר שכולם יודעים שוויד עושה צעדים בסבסוב שלו? מעניין. זה נכון, לדעתך? תודה רבה עד מאוד.

אור ברגר

כן, זוכר, אבל אני לא מצליח לדמיין לעצמי את הסבסוב של ווייד כרגע, ואין לי מושג אם זה נכון או לא. נדמה לי שכן, אבל אני לא משוכנע. צריך לראות את זה, ואין לי איך, מתי או איפה כרגע. בפעם הבאה שאראה אותו אני אשתדל לשים לב. צר לי, אין לי תשובה.

שלום,

התמונה המדוברת לא אצלי, היא במעריב, בעמוד 3 במוסף שבת האחרון. חיים רמון במדי נבחרת הכנסת בליי-אפ מול מישהו שאני לא מזהה במדי נבחרת גלי צה"ל, לדעתי תמונה מאירוע כזה חייבת פרסום באתר של האיש היחיד שהפחיד את חברי כנסת ישראל, למרות מתקן של 40 ס"מ שהורכב על ברכו המנותחת. (איזה תותח, יא אולוהים).

דביר שמעון

אתה חזק אתה ב"דאנק בפרצוף", הא? אתה מדבר על המשחק שלנו (שלנו זה גל"צ נגד נבחרת החכ"ים) ועל הפרק הדי מעניין, אם יורשה לי, על אותו ערב מיוחד בו היכיתי בחיים רמון, ורמון נתן לנו בראש. בשלב מסויים הוא גם ניגש וביקש שלא אשחק יותר, ובאמת לא שיתפו אותו במחצית השנייה. פרטים מלא בפרק 'נחמן שי לוזר'.

סיקרנת אותי, אז הלכתי לחפש את העיתון ומצאתי את הצילום. מופיעים שם שניים, אחד בגבו למצלמה שאני לא מצליח לזהות, והאחר הוא שחקן התיאטרון אילי גורליצקי, שהגיע אז על תקן חיזוק מבחוץ, כדי למשוך עוד אנשים להגיע למשחק. ואגב, האולם היה מפוצץ ב-2000 איש.

זה היה משחק שכל הכנסותיו קודש ללב"י. אני זוכר את המשחק הזה כאילו היה אתמול, ולא תאמין: קטע וידיאו של דוויין ווייד אין לי, אבל את המשחק הזה מ-1987 (נדמה לי שזו השנה, על אף שאינני אביב לביא) דווקא יש - מוקלט על קלטת עד עצם היום הזה ממש ושמור על המדף. יפה שקישרת בין הצילום של רמון לפרק שלי על גל"צ בספר והבאת זה עד לכאן, כדורסלע, עשרים שנה אחרי. עשרים שנה!

שמעתי את שרף מתארח אצלך ברדיו, מברבר על הא ועל דא. איזו הרמוניה. איפה הימים של החיה מוצצת הדם? הימים בהם נתת לו מעלית שלמה משל עצמו לרדת בה? מתי נערכה הסולחה?

אלעד זאבי

הו הא, אנשים, ממש קראתם את הספרים שלי, הא? נאה כרפאל, וכרפאל נאה. אתה מדבר כמובן על הפרק המופתי, יש לומר, בצניעות או שלא, לא ממש איכפת לי, שנקרא "חומות של שתיקה" מתוך "מסביב לכדור".

ומה אתה יודע, השלמנו. בוא נגיד שהמציאות כפתה עלינו את העניין, יותר מאשר מי מאיתנו רצה להשלים. אני עבדתי באיגוד במשך עשרה חודשים כקצין העיתונות, הוא מונה פתאום למאמן נבחרת ישראל במקום דייויד בלאט שלא היתה לו תעודת הסמכה, והנה אני צריך ואמור לארגן מסיבות עיתונאים בהשתתפותו, ולנהל עם האיש מערכת יחסים תקינה.

פשוט באנו ועשינו את זה. איחלתי לו בהצלחה ביובש מסוים כשנתקלתי בו לראשונה רגעים לפני מסיבת העיתונאים הראשונה להצגתו. שם, באירוע עצמו, שאל אחד העיתונאים אם עכשיו, כשיש מאמן חדש אחרי מולי קצורין וכשיש קצין עיתונות חדש, יהיו שוב תנאים נוחים לעיתונאים בנסיעות לחו"ל, ואם הם יוכלו לנסוע עם הנבחרת באוטובוס לאימונים וכאלה. השבתי מול כולם, שעם כל הכבוד להם, קודם כל אני צריך לדאוג שתהיה לשרף ולי מערכת יחסים נורמלית כדי שנוכל לעבוד, ואחרי זה נדאג גם לעיתונאים.

פרץ צחוק הרעיד את החדר, שרף צחק, אני חייכתי, שור לא צייץ, עוף לא געה. הקרח נשבר. כמעט חמש עשרה של דום שתיקה ואף מלה בינינו באו לקיצן והיום אני מראיין אותו ברדיו לא פעם, כאילו כלום. לך תבין.

אהלן ערן,

כמה דברים שעומדים על ליבי והייתי מעוניין שתתייחס: ראשית, ניהול המשחק של ספאחיה נגד בני השרון. שנים לא ראיתי דבר כזה, חוסר עקביות היסטרי, בכלל לא ברור במי הוא מאמין ובמי לא, הכל נראה כמו ניסיונות לא ברורים שלא מתאימים לשלב הזה של העונה.

למרות הכל, אני לא חושב שאפשר פתאום לקחת לספאחיה את כל הקרדיט שניתן לו. חייבים לזכור שבכל זאת מדובר במאמן טוב, עם רקורד מרשים של הצלחות ביחס לגילו. ניסיתי לחשוב אתמול מה גורם לפער העצום הזה בין ההצלחה של ספאחיה בעבר לבין כישלונו המהדהד במכבי, ונזכרתי במשפט ששמעתי מאריה מליניאק פעם, שאמר שהוא אוהב לראות קבוצות ליטאיות כי לא משנה מה קורה, בסוף יש לך שם חבורה של שחקנים שרצים וקופצים וקולעים ומשחקים כדורסל.

נראה לי שהדבר הזה נכון גם לגבי קרואטים וסלובנים (ההצלחות האחרות של ספאחיה). יכול להיות שמה שמספיק לחבורה של ליטאים או קרואטים מוכשרים, לא מספיק במקרה שבו אתה נופל עם הזרים ואתה נשאר עם וויצ'יץ, שארפ וליאור אליהו.

כאוהד מכבי, ממש נצבט הלב לראות על המגרש שחקנים כמו לי ניילון ועוסמאן סיסה מככבים במדי בני השרון, כאשר אין ספק שאחד מהם לפחות היה צריך לשחק במכבי.

יחד עם כל זאת, אין שום הצדקה ליכולת הגרועה של מכבי השנה. מכבי, למרות כל התחלואים שלה, היא יכולה להציג יכולת הרבה יותר טובה, יש לה את הסגל המתאים לכך (נכון, זאת לא מכבי הגדולה, אבל יש מספיק שחקנים טובים) ויש לה אפילו צוות מקצועי מספיק טוב, כדי שנוכל לראות אותה משחקת כדורסל עם שיטה ולא איזה משהו לא ברור כמו שהיא משחקת בחצי השנה האחרונה.

אפי זרק בדרך אגב, שלדעתו מכבי תגיע לפיינל פור. מוזר לי לשמוע דבר כזה מאיש שמבין כדורסל כמוהו. מה שברור הוא שאם המצב ימשיך ככה, מגיע לא תגיע אפילו לרבע גמר.

ואיזה יופי של משחק יהיה לנו ביום חמישי. האמת אולי כל הסיפור הזה היה שווה.

אסף עמית

אהלן,

כבר פרסמתי כאן מיילים שלך והם תמיד מכובדים ביותר ונאים כרפאל. ברם אולם ואף על פי כן, אני מרגיש ספציפית לרגע זה (אולי זה יעבור לי מחר), שמיצינו את מכבי ובמיוחד את ספאחיה מכל הכיוונים. עד כדי כך מיצינו, שאין לי כבר כוח להקליד את שמו אפילו פעם נוספת.

אני לגמרי מסכים עם כל מה שאתה כותב, כולל הקטע של סיסה, למשל. מבחינת מכבי ת"א, זה שחקן שאפשר היה להביא אותו ולא ברור לי למה הם לא עשו את זה. אולי זה יקרה בעונה הבאה. שוב, יותר ממה שיש לי להגיד לך בעניין, אני פשוט עייף מאיש הספחת הזה. התארחתי בשבוע שעבר בפורום הלב הצהוב של מכבי ת"א ועניתי לעשרות רבות של שאלות על מכבי, ואפילו הצגתי את רובן כאן בסוף השבוע האחרון תחת הלינק 'כל מלה בסלע'. היו שם ארבעה קטעים, אם פספסת במקרה אתה מוזמן לגשת לארכיון הספציפי של לינק ולקרוא. יש שם המון חומר.

תודה על המייל. כרגיל, שיחקת אותה בתחושות שלך ובדרך שאתה מציג את הבעיות של הקבוצה שאתה אוהד.

שלום ערן, מה שלומך?

הערה: הקהל של מכבי היה שקט בחצי הגמר בגלל שביתת מחאה נגד הנהלת הקבוצה, על כך שמתחילת השנה לא נותנים לנו להכניס ציוד עידוד להיכל. כן, גם אחרי שקנינו חסין אש עם תו תקן אירופאי אין אישור. השקענו ים של כסף, עשרות אלפי שקלים כי זה בד מיוחד, וים של זמן מזמננו החופשי וזה מה שאנו מקבלים.

בכלל, ההנהלה של מכבי די מצפצפת עלינו העונה. ובכלל, קח עוד דוגמא: שער 11 ושער 7 הם היציעים המעודדים הכמעט-יחידים בהיכל, שם יושבים כל השרופים. יש גזרה חדשה: בעונה הבאה יהיו מקומות מסומנים בשערים אלה.

הם רוצים קהל קונצרטים? הם קיבלו ויקבלו, אין בעיה. היית צריך לראות איך מוני הסתכל עלינו מלמטה במשחק והשפיל מבט. הוא הבין, עכשיו שהתעוררו ויעשו יותר למעננו.

ערן, ניסינו לעשות הכל. דיברנו עם ניר פרצלינה, התחייבנו לא להדליק אבוקות, אפשר לחשוב סך-הכל אבוקה אחת היתה בשנה שעברה. דיברנו עם דייויד פדרמן, הובטחה לנו עזרה. גם עם לירון פנאן, גם עם המשטרה. לא עזר כלום. גם אם מכבי היתה מנצחת ב-30 הפרש ונותנת הצגה היינו שותקים.

עכשיו שיראו דייויד, שמעון ומוני, שבלי גייט 11, הלב הצהוב, האולטראס, אין קהל למכבי. ותאמין לי שיצאתי מההיכל ירדו לי דמעות. אתה חושב שזה כיף לשמוע אדומים שרים 'איפה הקהל של מכבי'? אבל דווקא בגלל זה נקווה שיזוז משהו אצל ההנהלה.

לא יודע אם היית או לא היית במשחק בנוקיה, אבל חלקנו פלאיירים ליושבי ההיכל ואני בטוח שעיתונאים ראו זאת.

שחזרתי הביתה קראתי את הטור שלך באתר one, רק לפי הכותרת ידעתי שזה יהיה טור נכון כל-כך ואכן כך. אני אשמח שתענה לי באופן אישי, אתה לא חייב לפרסם זאת באתר אלא אם כן אתה ממש רוצה. דרך אגב, אתה מוזמן להיכנס לאתר צהבת ולקרוא את הטור של אוהד לוי, גם הוא מהאולטראס.

כתבתי המון, תודה לך.

והאמת? כל הכבוד לבני השרון, שיחקו אותה בענק. רק שייתנו בראש גם לאדומים.

האולטראס

אהלן,

תודה על המייל. החלטתי בכל זאת לפרסם אותו ברבים, כי זה דווקא מייל מהסוג של קיבלתי עד היום. הדיונים כאן הם יותר תיאורטיים, ולא ממש נשמע קולו של האוהד מהשטח. האוהד העצוב, הכועס והמתוסכל במקרה שלך.

אני לא חזק בקטעים של אוהדים, שירים, איפה יושבים, אביזרי עידוד, צרות מול הנהלת ההיכל והנהלת הקבוצה. מודה שאף פעם לא באמת התעניינתי בזה במיוחד, אולי כי אף פעם לא הייתי אוהד למעט בימים הרחוקים מאוד כילד בן 10 ועד גיל 17-16 בערך, שהלך לראות את מכבי פ"ת באימונים ובמשחקים בענף שאת שמו אסור להזכיר כאן.

אבל המייל שלך בהחלט שונה וגם מצליח לגעת ולרגש. שמעתי על הבלאגן בין האוהדי לפרצלינה, ואפילו העליתי לשידור ברדיו לפני כמה חודשים את אופיר פרבר, אחד האוהדים הידועים של מכבי ת"א, אם אני מבין נכון. היתה שיחה מעניינת ובה הוא הציג את עמדת האוהדים, בעוד כמה ימים קודם לכן דיבר בתוכנית ניר פרצלינה אצל מאיר איינשטיין.

אין לי פתרונות, אני לא ממש יודע מה להגיד, אבל עצוב מאוד ובעיקר מביך מאוד שהנהלת מכבי ת"א תוקעת לעצמה גול עצמי בכך שהיא לא מצליחה לגשר בין ראשי האוהדים להנהלת ההיכל ולהביא את הסיפור הזה לסיומו. אולי עכשיו, כשהלך הגביע, כמו שאמרת, מישהו שם יתעורר. או שהם עסוקים מדי בעצמם בצרות שלהם ואז שום דבר לא יעזור.

שוב תודה על המייל המאוד אמיתי וכן הזה.