לאורך ההיסטוריה, נקטו קבוצות רבות וטובות בשיטות לחץ כלשהן, למרות שההגנה שלהן היתה לא רעה גם ככה. שיקאגו בולס, למשל. אפס פילזן, למשל (תשאלו את וינקו ילובאץ, שהוביל 15-33 באבדי איפקצ'י המפוצץ בעונת 97'-98' לפני שהטורקים החלו ללחוץ, חזרו וניצחו את המשחק).

גם מכבי ראשון-לציון של העונה שעברה (לא קבוצה גדולה, אני יודע), הפתיעה את רוב הליגה עם סגל שחקנים לא נוצץ, אבל לוחץ, בראשות שחקני הגנה אינטליגנטים כמו ראיין סידני, מאט מינוף, עומאר סניד ולי מת'יוס.

למכבי ת"א יש העונה הגנה בינונית, את זה כולם יודעים. אבל יש לה גם שחקנים שמתאימים ומותאמים מאוד ללחוץ. על יכולת הלחץ של דריק שארפ לא צריך לספר. וויל ביינום הודה לא פעם שהחלק החזק שלו בהגנה הוא "ההתנפלות" על רכז היריב, בזכות כוח מתפרץ אדיר וידיים חזקות מאוד. טל בורשטיין אתלטי מספיק בשביל ללחוץ ואז לחזור ולסגור את נתיב ההתקדמות של השחקן שמולו (למי שזוכר, פפי תורג'מן, מגדולי שחקני ההגנה של ישראל, הצטיין בזה). וגוראן ירטין? בדיוק בשביל זה הביאו אותו, לא?

יותם הלפרין לא שומר גדול, אבל חוטף לא רע בכלל ואינטיליגנטי מספיק בשביל להבין את השיטה. גם רוב הגבוהים מתאימים במפתיע ללחץ. יסאיטיס נחשב לשומר טוב בהחלט, בעל ידיים ארוכות. גם לליאור אליהו יש ידיים ארוכות ואקטיביות, וכשמחפים עליך מאחורה שחקן חכם וקורא משחק (וויצ'יץ'), ואתלט נדיר במונחים ישראליים (גרין), אין סיבה שלא לנסות. בשיטת הגנה כזו, אולי גם נואל פיליקס (מספרים שהוא שחקן הגנה עם פוטנציאל גבוה וחוסם טוב), יצליח סוף סוף להשתלב.

שרון ששון וג'יימי ארנולד לא מתאימים ללחוץ, אבל רוב השחקנים, וגם ההרכבים הקבוצתיים שעומדים לרשות ספאחיה, דווקא כן.

המאמן הקרואטי אפילו לא מנסה, וחבל. האמת, לא זוכר מאמנים קרואטיים או קבוצות קרואטיות שלוחצות. הם אף פעם לא נחשבו לחסידי משחק הגנתי, ולחץ מתקשר לנו (משום מה) עם קבוצות הגנתיות. מה שלא ממש נכון. מי שזוכר את מכבי ת"א של אריאל מקדונלד, יודע שלמרות שהיתה קבוצת הגנה אדירה, גם המשחק ההתקפי שלה זרם לא רע בכלל. גם באפס פילזן לא באה ההגנה החזקה על חשבון משחק התקפה יעיל, ובשיקגו אני לא חושב שיימצא מישהו שיתלונן שהקבוצה שיחקה הגנתי.

נכון שלמכבי ת"א של היום אין את מקדונלד או את הנפלד, אבל יש לה מספיק כלים בשביל לנסות, מה עוד שההגנה שלה גם ככה לא משהו עד עכשיו.

לחץ מוביל למתפרצות, לסלים קלים, להתלהבות של הקהל. הוא גם יכול להביא לליי-אפים בצד השני, אבל ביד אליהו, לפחות, הוא עשוי להוות כלי קטלני ולהוסיף לביטחון של השחקנים. יש בקבוצה הזאת גם מי שיודע ללמד הגנה לוחצת, עם שני עוזרי-מאמן שהיו שחקני הגנה אישיים וקבוצתיים טובים מאוד. עם נינג'ות כמו שארפ וירטין, שחקנים אינטליגנטים וחוטפים טובים כמו יסאיטיס ו-וויצ'יץ', ואתלטים כמו גרין ופיליקס, יש על מה לדבר. אז במקום להילחץ, כדאי למכבי להתחיל ללחוץ.