למה אני מסתובב עם תחושה, שהחלה להתפתח כבר אחרי משחק מספר 3, אגב, שדירק נוביצקי הולך להפסיד את הסדרה הזו?

למה יש לי תחושה שאין לו את זה כדי ללכת עד הסוף?

למה, עם כל אהבתי רבת השנים אליו, היה לי ברור במשחק מספר 5 שהוא הולך להיות הראשון מבין שחקני דאלאס שמחטיא מהעונשין ודופק ערב קבוצתי מושלם מהקו?

האם פוזי והאסלם הם שחקני הגנה כל כך טובים, או שנוביצקי הוא שחקן התקפה פחות גדול משחשבתי?

כסוג של אוהד, מה הסיכוי שדאלאס ונוביצקי הולכים בכל זאת לקחת שניים משניים ולזכות באליפות?

מה הקטע עם אייברי ג'ונסון, ולמה דווין האריס צריך לחטוף סל אחרי סל אחרי סל מדוויין ווייד בדקות ההכרעה, עד שהמאמן שלו מאלתר משהו אחר?

האם ג'וש הווארד, שהחטיא שתי זריקות עונשין קריטיות, הוא סוג של צ'וקר כמו שנדמה לי?

האם אין ברירה אלא לתלות תקוות באחד השחקנים שאני פחות אוהב, ג'רי סטאקהאוס, במטרה שיציל את העסק וינצח את משחק מספר 6 אחרי שהחמיץ את 5 בגלל הרחקה?

ואני באמת לא יודע, אבל אולי אם גארי פייטון, החתיאר המאוס הזה, לוקח זריקות חשובות והכל הולך לו בצד של מיאמי, אז גם דריל ארמסטרונג האגדי בן ה-38 יכול לתת איזה 6-7 דקות טובות על המגרש בצד של דאלאס?

והכי גרוע – האם אצטרך לשמוע את שימי ריגר יורד עלי עונה שלמה בתוכנית "רק ספורט" ברדיו, בזכות ההברקה שלו להמר על מיאמי כבר מתחילת העונה כאלופת ה-NBA לעונה הזו?

משחק מספר 6, ארבע לפנות בוקר, דאלאס, טקסס, ארצות הברית. אולי סוף העונה.