במחילה מנשיא הדירקטוריון רם המעלה ובעל רקורד נשגבות שאין לערער עליו לכל הדעות, ובמחילה מקבוצה לא קטנה של פרשנים, עיתונאים ואוהדים נשגבים קצת פחות, הנני להביע מחאה נמרצת כנגד התביעה ההולכת וגוברת להחליף את ספאחיה, וכנגד כל התנהלותה של התקשורת מתחילת העונה ביחס למכבי.
ראשית, אני חייב לומר שהתחלחלתי קמעה למשמע ההצעה להחליף את ספאחיה בצמד שרף ואדלשטיין, ורוצה ומוכן אני להאמין כי נפלטה ממקלדתו של הנשיא רק ברגע של ייאוש אמיתי. וזאת מן הנימוקים דלהלן:
1. אף קבוצה של מכבי ת"א מאז עונת 1996/7 (העונה האחרונה של שרף בקבוצה) לא משתווה באפרוריותה, חוסר דורסניותה וחוסר יכולתה ליזום ולהיות תלויה בעצמה לקבוצה שהוא אימן. אם יש מי שמתלונן, כמו אלי סהר, על כך שאצל ספאחיה לא רואים תרגילים בהתקפה, אז אצל שרף אף פעם לא היו תרגילים בהתקפה. מלבד זאת, הקבוצה של שרף תמיד היתה מנצחת רק קבוצות נחותות ממנה, ובמשחקים נגד קבוצות טובות יותר תמיד היתה רודפת אחריהן כל המשחק או מקבלת תבוסה במקרה הרע (15 הפרש מפילזן במשחק המכריע בשמינית הגמר).
אצל שרף במכבי וגם בנבחרת (להוציא את המשחק נגד ספרד) תמיד היתה תחושה שהקבוצה לא יכולה להפתיע, כאילו שהמאמן לא מסוגל להחדיר בשחקנים שלו אמונה שהם יכולים להתעלות על עצמם. זו לפחות התחושה שלי.
2. אשר לאדלשטיין, הישגיו מן השנים האחרונות בהפועל ת"א ( שני ניצחונות על מכבי ב-2004 והגעה לפיינל פור יורופליג) ובהפועל ירושלים (חצי גמר יול"ב בכל זאת לא הולך ברגל) לא נשכחו מלב, אך בדומה לכך גם ליקוייו המשמעותיים בכל מה שמסביב לכדורסל, כמו למשל בתחום הידוע בשם יחסי אנוש: כולנו זוכרים באיזה רעש וצלצולים ארז נפרד מירושלים ועד כמה היה זה לא מפתיע לראות זאת. נכון, מתוך ייאוש אפשר לקוות שבשלב הזה של העונה אולי צריך להביא מישהו מוטרף (מכדורסל, אם להתייחס להערתו של הנשיא על מוחו הקודח של אדלשטיין) כדי להטריף את השחקנים, אבל כדי שזה יעבוד באמת צריך שזה יהיה מישהו שהשחקנים חשים כלפיו גם כבוד ואף יראה. ואדלשטיין, איכשהו, לא מסתדר לי עם המילים יראת-כבוד.
3. וכאן אני מגיע לנקודה המשמעותית ביותר לדעתי, וגם חוזר למה שאמרתי בראשית דבריי על התקשורת - ספאחיה עצמו. אינני מתכוון להרחיב את הדיבור על חוסר הטעם שבהחלפת מאמן בשלב הזה של העונה, ועל כך שאינני זוכר מקרה שבו מאמן שהגיע לקבוצה באמצע פברואר הצליח להעלות את הקבוצה באיזושהי מדרגה (אשר לחשש לאבדן האליפות, מדובר במשחק אחד וגם שרף ואדלשטיין יוכלו להפסיד אותו). ומה גם שאין אלטרנטיבות יותר טובות בשוק.
הדבר שעליו אני מעוניין לדבר הוא חוסר הפרופורציות בטרוניות כלפי ספאחיה ובתביעה להחליף אותו. כשמדובר על להעיף מאמן בקבוצת כדורסל, כמו כשמדובר על להעיף מנהל בעסק כלשהו, חשוב לזכור שיש גם את האלמנט של המגיע. האם מגיע לספאחיה שיעיפו אותו באמצע העונה ממכבי? ספאחיה הוא דמות מכובדת בכדורסל האירופי, לא כמו איזה ילובאץ אלמוני שהיה רק בציבונה עונה אחת או שתיים. עם נובו מסטו הקטנה הוא עשה עונה יפה מאוד ביורוליג ב-2002 (ניצח איתה את כל הקבוצות בשלב הראשון בבית מוות, מה שהספיק רק למקום חמישי) וב-2003 לקח אליפות מלובליאנה (!), דבר שלא נעשה בסלובניה עד אז וגם אחרי כן; עם רוזטו ב-2005 הוא עשה עונה יפה למיטב הבנתי; ועם ריטאס הגם-לא-מי-יודע-מה-ענקית ב-2006 לקח אליפות מז'לגיריס בסוויפ, כמו גם את אליפות הליגה הבלטית, והיה רחוק הפסד אחד מלסיים במקום הראשון בבית של מכבי.
וגם העונה במכבי, בואו ניזכר לרגע, הוא עדיין מוביל את הליגה בלי הפסד והצליח לסיים במקום השני בבית עם קבוצה שהכוכבים שלה הם ביינום, בורשטיין, אליהו ויסאיטיס (לא איי איי איי - חוץ מוויצ'יץ' כמובן). חוץ מזה, נדמה לי (על אף שאינני בטוח כאביב לביא) שהוא היה מאמן נבחרת קרואטיה.
לאור זאת, רמת המכובדות של ספאחיה, כולל העונה הנוכחית, עולה על זו של כל מיני שרפים שלא אימנו ברמה הבכירה של אירופה באופן סדיר כבר 15 שנים ושל כל מיני אדלשטיינים שלא היו בה מעולם, וודאי שאינה מצדיקה פיטורים שלו כדי להביא אחרים במקומו.
מעבר לכך, אם לנסות לשפוט אותו רגע כמאמן, אני מאמין שהוא באמת נותן את כל מה שהוא יודע בכדורסל (והוא יודע הרבה), אבל משלם את המחיר על בחירת שחקנים לא טובה (שבאחריותו כמובן) ובעיקר על ההשוואה לקבוצה של השנים הקודמות. מה לעשות שלמכבי אין שחקנים רואי-משחק ברמת האינטליגנציה של שאראס ופארקר (שוב, להוציא את וויצ'יץ') שיוכלו להבין ולבצע את התרגילים וההוראות של המאמן ברמה מושלמת. תקשורת הספורט הששה אלי עליהומים היתה צריכה להפנים מתחילת העונה את העובדה שמבחינת חומר השחקנים מכבי היא לא באותה רמה של קבוצות כמו צסק"א ופנאתינייקוס, וכמו שאמר גם דייויד פדרמן, העונה הגעה לפיינל פור היא סוג של בונוס ולא חובה כמו בשנים שעברו.
כשבוחנים את העונה האירופית של מכבי במבט כזה אפשר להעריך יותר את העובדה שמכבי לא הפסידה בבית בשלב הראשון. עם דייויד בלאט, אגב, המאזן של מכבי היה גרוע יותר (7-7 לעומת 6-8 של ספאחיה) והיא גם עלתה ממש בקושי לטופ 16 בזכות שלושה ניצחונות בשלושת המשחקים האחרונים. ובלאט הפסיד שלושה משחקים בבית (לפאו, טאו ומלאגה) רק בשלב הראשון. והוא עוד אחד שהכיר את המערכת שנתיים כעוזר מאמן, ועוד שנה כמאמן.
בקיצור, יש לקחת הכל בפרופורציות ולעשות את ההשוואות הנכונות ולא את הלא-נכונות, ואם יינתן לספאחיה קצת שקט הוא יוכל להצעיד את מכבי למקום השני כדי להפסיד בכבוד לצסק"א.
או אולי לא כל כך בכבוד, כי צסק"א היא הקבוצה המרשימה ביותר ביורוליג והשם מסינה יש בו כדי לסמר את שערותיו של כל אוהד כדורסל ישראלי בר-בינה. אח, מה לא הייתי נותן כדי לחזור אחורה בזמן לעונת 2003/04 או 2004/05 ולסדר את לוח המשחקים כך שמכבי הגדולה של שאראס ופארקר תיפגש עם בנטון החלשלושה של מסינה וגורי ותסיר את קללת מסינה. אבל כנראה שזו דרכו של אלוהי הכדורסל להשאיר אתגרים-מספר באמתחתנו, אוהדי מכבי והכדורסל הישראלי, אחרי שנים מופלאות של הישגים כה רבים, וגם, אגב, באמתחתו של רבי פנחס הגרשוני, לו תינתן הזדמנות בשבוע הבא כמדומני לעשות משהו לגבי המאזן הנקי מניצחונות מול אטורה הפלאי.
אשר להפסד בגביע ולמתח שנוצר בליגה, בינינו, לא נתנגד לקצת מתח לשם שינוי, במיוחד אם זכייה בתואר כבר באמצע העונה תיתן לירושלים דחיפה מורלית ביול"ב קאפ. עד כאן משתרעת היריעה שפרסמה מקלדתי שפלת הרוח, כבוד הנשיא, ויום צח וזך לך ולכל באי כדורסלע.
