אם מדברים על מסכנים, אז הכי מסכנים זה אריס סלוניקי, שבשני המשחקים הראשונים שלהם בטופ 16 חטפו מכות מידיים יווניות.

בשבוע שעבר אריס שיחקה נגד דינמו מוסקבה בבית והפסידה ב-12 הפרש. לזארוס פפאדופולוס קלע 18 ואדוניס פוטסיס הוסיף 16, שני יוונים שהובילו את הקבוצה כולה.

אתמול נסעה אריס למלאגה ושיחקה צמוד-צמוד עם השחקנים של סרג'יו סקאריולו עד שהמשחק נגמר בשתיים הפרש לספרדים. ומי בלט? קוסטאס וסיליאדיס עם שיא עונה של 16 נקודות. וכאן המקרה אפילו מתסכל יותר, שהרי וסיליאדיס הוא בוגר ויוצא פאוק סלוניקי, היריבה הכי גדולה של אריס עלי אדמות וגם באטמוספרה כולה.

ובמשחק הבא מה? אריס תשחק נגד בנטון טרוויזו-שלנו ושל דייויד בלאט, אבל גם של ניקוס זיסיס, עוד יווני. יש לכם ספק מי יצטיין במשחק הזה?

ואני יושב וחושב על נפלאותיו של הכדורסל היווני המפוזר בכל רחבי היבשת ומלא בשחקנים טובים לרוב. נבחרת שסיימה כסגנית אלופת העולם וכאלופת אירופה ושהשחקנים שלה מופיעים כמעט בכל קבוצה אירופית אפשרית.

ומה איתנו? מאמנים יש לנו, כי הראש היהודי וכל זה. אבל מה עם שחקנים? מה, ישראל שיינפלד ינצח את מכבי הוד השרון עם איגלאו במשחק אימון (הוא שם בכלל, או שכבר עזב?). את מי בדיוק ינצח גור שלף אם הקבוצה שלו לא משחקת בשום מסגרת אירופית? עמית תמיר היה שמח לנצח את מכבי ראשל"צ, למשל, אבל איכשהו הקבוצות הישראליות הקטנות לא מגיעות לשלבים המתקדמים ביורוקאפ.

נשארנו עם אפיק נסים, מכה בראש של הפועל ירושלים בחצי גמר גביע יול"ב בשלשת ניצחון מכריעה לזכות שטרסבורג בתום שני המשחקים, וסוגר ערב ענק של 19 נקודות ב-68% מהשדה, 4 חטיפות ו-3 אסיסטים.

חלום, סיוט או מציאות?

אם נחיה, גם נראה.