זה כבר באמת עובר גבול. עונה שלמה אנחנו (אוקיי, אני) יושב ומחכה לרומא ששתחבר, שתתקדם, שתאסוף את כל הכוחות הטובים שיש לה, תתגבר על הפערים ועל הפיגורים ועל תחילת העונה הבעייתית, ותצא לדרך.

וזה לא קורה.

נראה היה שכן באיזשהו שלב, אבל לא. רומא אמנם הצליחה להכניס רגל לטופ 16, אבל רק בזכות משחק ביתי אחרון נגד ציבונה זאגרב, שאם אני לא טועה לא עשתה אף ניצחון החוץ העונה ביורוליג וסיימה עם 0 מ-7.

אז לקבל אותם במשחק אחרון ומכריע בבית, זו בכל זאת מתנה שאפילו רומא המנוולת לא היתה מסוגלת לפספס.

אתמול רומא חטפה בראש 56-99 בספרד נגד טאו ויטוריה. מאוד מזכיר את מה שקרה גם למלאגה, שבוע אחרי שמכבי ת"א ניצחה שם. אם אתם זוכרים (ואם לא אני כאן להזכיר לכם את מה שגם אני זורק בעל פה ומבלי לבדוק, כי זה כל הסבבה פה), מלאגה של אחרי מכבי יצאה למשחק חוץ בבדאלונה וחזרה עם 54 הפרש. או 53. או משהו כזה.

והנה רומא-מנוולים נוסעים למשחק חוץ אחרי שהפסידו במשחק ביתי צמוד למכבי ת"א שבוע אחד קודם לכן, וחוטפים 43 הפרש.

ריחמו על רפשה, טאו. אחרי שלפני שלוש שנים הקרואטי קיבל 44 הפרש בנוקיה, עשו לו הנחה ברגע האחרון כדי שלא ישבור שיא שלילי. איזו בושה.

עכשיו תרשו לי לספר לכם משהו, שעוד לא יצא לי לכתוב לגביו אפילו מלה. בשבוע שעבר, במשחק נגד מכבי, ראיתי איזו התקפה של רומא שבה הכדור היה בידיים של בודירוגה. מימינו עמד צ'טמן חופשי לזריקה וסימן לו למסור. בודירוגה החזיק והחזיק ולא מסר. צ'טמן עשה תנועה בולטת ומוגזמת, אולי אפילו במכוון, של ייאוש.

ואז הבנתי הכל. זה לא עובד ולא יעבוד. השניים האלה, שאמורים לשמש כמנהיגים של רומא, כבר לא יסתדרו. אלה סגנונות שונים לגמרי, שלא נועדו לעבוד יחד כנראה. בטח כשכל אחד מהם מושך לכיוון שלו וכנראה שהאגו מסרב להתפשר. בודירוגה בדרך למטה, זה ברור לגמרי. צ'טמן יסתלק מרומא ברגע הראשון ויחפש קבוצה אחרת. רפשה מסריח את הפרקט ואשקרביץ' בכלל מעליב אותי אישית בדרך שהוא משחק. חשבתי שהוא יבוא וישנה את הקבוצה. איזה פארש אני.

ואיזה פארש יוצא בודירוגה מכל העסק. רק לפני שנתיים הוא גמר עם נבחרת סרביה אחרי שבאליפות אירופה מול הקהל הביתי, הנבחרת הסריחה את המגרש מול האוהדים הנדהמים והאוברדוביץ' ההמום לא פחות. בודירוגה פרש מהבנרח תבטעם מאוד מאוד רע. עכשיו הוא יעשה את זה גם עם רומא. לא חבל?

כך או אחרת, אחרת או כך, כששוטה הנבואה דיבר על רומא + 11 הייתי די סקפטי, אבל הוא הקובע, רבותי. קיוויתי, אתם יודעים, אולי בכל זאת, איכשהו, דברים יסתדרו ורומא תילחם על הסיכוי שלה ועל הכבוד. שום-כלום. טאו מצוינת העונה, היריבות שלה הרבה פחות ועוזר המאמן שהחליף את פראסוביץ' – מי יודע, אולי הוא תותחן שיעלה לגדולה בעקבות המשחקים האחרונים, ובעונה הבאה יקבל איזו קבוצה לידיים כמו שקיבל המאמן החדש של ריאל מדריד, מר פלאזה היקר, שיכול לקחת השנה את אליפות ספרד וגם ביול"ב קאפ הכל עוד פתוח.

כל השינויים האלה, והתוספות וההעברות והשחקנים החדשים. ופתאום הם מביאים את צ'טמן במקום אילייבסקי, ואחר כך עושים טרייד עם ולנסיה של שלושה חדשים שמגיעים ואחד שעוזב, ומפה לשם סוחבים את לורבק עכשיו שיצטרף למסגרת של הליגה האיטלקית. ושום דבר לא עוזר. ואנחנו חשבנו שיש פה בעיות עם איש הספחת, הא? תראו איזו ביזיונות מוכר שם רפשה האומלל, יא אולוהים.

בקיצור, ביזיון הרומא האלה, חבורה של אפסים חסרי כבוד. אני את שלי אמרתי. והתאכזבתי מכל רגע.