תרשו לי להתענג על ההשתתפות הערה שלכם בחידת 'בעל המאה'. לפעמים, כשמונחות כאן חידות קשה מהנוכחית, יוצאת הנשמה עד שמגיע פתרון אחד מכם ובדרך כלל הוא שגוי. הפעם, כשמדובר בחידה קלה יחסית לחובבי הכדורסל האירופי, הגיעו כבר 17 פתרונות ביממה אחת בלבד.

זה יפה, זה משובב נפש וזה, בעיקר, נאה כרפאל. לא חשבתם אחרת.

מן הראוי לומר בהזדמנות זו, שלא כל הפתרונות נכונים. להיפך, בסריקה מהירה מבלי להיכנס לתוכן התשובות המורכב הפעם (שמונה שמות בכל תשובה) יש משהו כמו 65-60 אחוז פתרונות שגויים. שגויים, לצורך העניין, זה פתרון שלא מביא איתו את כל שמונה השמות המדויקים. בסופו של דבר, וברגע שיש פתרונות ובהם כל שמונה השמות הנכונים, מהם ייצא הזוכה והפתרונות החלקיים כלל לא יעלו להגרלה.

זה טבעו של עולם.

מה עוד אני יכול לספר לכם היום? לא הרבה, למען האמת. לא בכל יום יש מה לספר או מה לומר, ולא בכל יום יש מספיק זמן לעשות את זה. סיור קצר וקפיצות בין משרד מתווך הדירות (ואללה, אנחנו שוקלים), לבין חנות הצילום, לבין סניף הדואר לבין חנות הירקות ובתוך כך כתבה אחת לפה וכתבה אחת לשם, והנה כבר שתיים בצהריים, אחרי שבקושי הצלחתי לקום הבוקר מלילה קצר שעות-שינה במיוחד.

ותאמינו או לא – בדיוק עכשיו (13.30 או לא? כמו שעון החבר'ה האלה), איתי ונגה דופקים בדלת. שזה אומר אושר גדול מצד אחד, אבל אומר גם שהלך עלי מבחינת היכולת להעלות פה שלושה אייטמים זריזים כמו שחשבתי. טוב, נו, יהיה רק אחד עד להזדמנות הבאה.

והערב נשב בציפייה רבה אל מול הטלוויזיה, שעה שתעלה הפועל ירושלים הנשגבת, או ככה לפחות אומרים, למשחק המעניין עד מאוד נגד ז'לזניק מרובת הארצגים. לא נתפלל ולא נחזיק אצבעות, אבל בהחלט נשמח לראות את הקבוצה של דן שמיר ודרור חג'ג' עולה לחצי גמר יול"ב. בשקט-בשקט, אולי יבוא פה שחזור הזכייה בגביע, לכו תדעו.

מאוחר יותר נשב לצפות באיזה משחק (ביפ), במאבקי הדחה. לא יכול שלא להיות מעניין. בלילה נדפוק עוד קצת עבודה על יומן הכדורסל החדש ההולך ומתהווה ואחרי חצות נתייחד עם כדורסלע האתר, ונשבור את הראש לגבי זהות האייטמים שישמחו לב אנוש מחר, יום רביעי. סביר שתעלה איזו מהדורת שאלות ותשובות, כי התאספו כאן כבר די הרבה פניות שלא נגענו בהן עדיין.

על הבוקר נקום, ניתן את הראש בראש המסורתי (למה אני מדבר בלשון רבים, עוד לא ממש הצלחתי לפענח), של מכבי ת"א נגד טאו ויטוריה ל-ONE ובערב, אחח, בערב נראה את המשחק עצמו ואת טיאגו ספליטר ושאר הויטוריאנים. ומה עם הפגישה עם החבר בבית קפה? יידחה לשבוע הבא, כנראה, כמו תמיד, כי מחר יש רדיו להגיש וגם אספניול בענף הביפ לשבת ולראות.

שבוע חגיגי ועמוס הוא זה, כמו שאתם רואים, אבל בעצם, במחשבה שנייה, עוד שבוע של שגרה. הרבה כתיבה בין אירועי ספורט. קצת מטריד, קצת מציק, קצת מעיק, קצת נמאס, אבל הרבה מאוד כיף והנאה. ותכל'ס, בינינו? שלא ייגמר לעולם.