צרור הודעות לעם היושב בציון ובתפוצות,

טוב, אני חושב שאני חייב לכם הסבר לגבי השבתות האלה, בהן התחלתי להיעלם. זה לא שאני מטייל בשדות ומלטף חיפושיות. רוב הזמן אני יושב, כן-כן, בשבת, כמו חמור, ומכין את היומן החדש שייצא בקיץ ויוקדש לשנת הלימודים הבאה. מרוב עומס פעילויות ביומיום, כמעט שאין לי ברירה ואני נאלץ לשבת פה כמו שמוק ולעבוד (סליחה ומחילה מראש מכל קוראי כדורסלע הדתיים, על גילוי דבר עבירה בפרהסיה).

אבל זו האמת והיא פשוטה. בעבר, הזמן הפנוי שלי היה מוקדש בעיקרו לכתיבת ספרים וליומנים. אלא שמאז שנולד כדורסלע, הזמן הפנוי מוקדש לו. זה כולל כתיבה, עריכה, העלאת אייטמים, מחשבה בלתי פוסקת על אייטמים ורעיונות חדשים, חיפוש צילומים מתאימים ושתילה בטקסטים, הגהה על טקסטים שמגיעים מכותבי הלווינים (גיל והתרגיל, שחר הרמלין, בורוכוב/חודורוב, האנאלפבית, אלעד זאבי), כותרות, החלפת צילומי רואים עולם וחיפוש אחר הצילום הנכון, או השניים, המתאימים ליום מסוים, וכל מיני כאלה. בקיצור, עבודה. זה לוקח זמן, הדברים האלה.

ויתרתי השנה על כתיבת ספר חדש בעיקר בגלל שחיקה (2003 מסביב לכדור, 2004 על המפה, 2005 דאנק בפרצוף, היכל התהילה וטקס היכל התהילה בטירה בגעש, 2006 עבירה במתכוון, ולצד כל אלה תוסיפו יומן אחד כל שנה מ-2002 ועד 2006 כולל). אבל זו לא הסיבה היחידה. גם קוצר בזמן הוא סיבה, וכדורסלע הוא מהסיבות העיקריות לקוצר הזמן הזה. הכל נעשה צפוף.

מפה לשם מה נהיה? שאני מצליח בקושי רב להכיל את העבודה על היומן בתנאים הנוכחיים. היומן זו חתיכת עבודה, הוא לא נעשה מעצמו. 160 עמודים נטו, עם המון פרטים, טקסטים, רעיונות, צילומים, הגהות ועריכה עמוד אחר עמוד. בקיצור, הבנתי שאם אני לא מקריב כמה וכמה שבתות (לצערי הרב ולצערה של המשפחה), ולא יושב עד שייצא אש מהכסא, אני לא אספיק לעמוד בזמנים.

ופתאום מאיר איינשטיין נוסע לברצלונה עם מכבי חיפה. זה אומר להגיש 4 תוכניות השבוע ברדיו, וכדי להיות מוכן אליהן צריך לשבת ולראות את תוכנית הסיכום של ערוץ 10 במוצ"ש, תקצירים, כל מהדורות חדשות הספורט, משחקים בשידור חי, לקרוא עיתון ואינטרנט כל הזמן וכל זה כדי להיות בעניינים בכל תחום. בקיצור, אני מוקף מכל כיוון באוקיאנוסים של עבודה.

ולפעמים, רק לפעמים, אני קצת מיואש. אבל נזכר שאין עבורי עבודה יותר טובה מזו, בסופו של דבר. אז נכון שבמשך שבתות רבות ורצופות השתדלתי לחדש אייטמים, כדי שיהיה לכם כיף להיכנס ולגלות דברים חדשים, אבל אין. אין לי כוח, אין לי זמן ובעיקר אין לי אפשרות. זו האמת, אין לי אפשרות כרגע, ויום אחד חייב ליפול קורבן עד שאסיים את היומן. לפחות זה.

וגם לגבי הלאה, לשבועות שלאחר מכן, אני לא ממש בטוח מה לגבי שבת. בטח כשמסתיים החורף ומתחיל אביב וקיץ. צריך לצאת קצת אל הציפורים, להביט בשמש. רבאק, כמה שעות ביום יכול בן אדם לשבת מול מחשב? יכול להיות שאוציא את שבת מחוץ לתחום. אני בטוח שקוראינו הדתיים לא יתרגזו מהרעיון. ואלה שכן, אם יש כאלה, יצטרכו להתרגל. שבת המלכה, הלו. וביום השביעי שבת מכל מלאכה, נאמר. לא ככה?

עכשיו, אחרי שאמרתי והצהרתי והכרזתי, בואו נראה מה עשה שון קולסון.

נו, הפסיד הפעם במשחק חוץ לוילרבאן, וזה היה די ברור. 96-88 עם בזאנסון שלו, מה שאומר שזו כנראה קבוצה שמשחקת על תוצאות גבוהות, כי זה כל מה שהיה לה עד עכשיו. וכנראה שאין לה, לקבוצה, הגנה של ממש. ואולי גם לא לקולסון. אז אולי בגלל זה אריאל בית הלחמי ומיקי ברקוביץ' לא השאירו אותו בנהריה? אמשיך לתמוה, ואולי סוף-סוף אבין זאת.

בכל אופן, למי ששאל וטרם נענה, קולסון סיים עם 13 נקודות ו-9 אסיסטים. חתכו לו בממוצעים, אבל זה עדיין יפה מאוד.

אתמול היה משחק בין גבעת שמואל להפועל ירושלים, ואני יכול להגיד שכל משחקי השבת האלה בכדורסל כמעט שלא קיימים מבחינתי. הם מתחילים נורא מאוחר, הם תקועים עמוק בתוך משחקי ענף הביפ בארץ ובעולם וזה נראה קצת כמו לטאה שתקעו אותה לחיות בין קרנפים או משהו (סתם דימוי לא מוצלח, אבל זה מה שיצא לי). אוקיי, אז הבנתי שירושלים ניצחו באיזה 20-15 הפרש. לא יודע מה לומר, זה נכנס באוזן אחת ויוצא מהראש בשניות. כאילו לא היה. לא טוב כדורסל במוצ"ש. לא טוב.

מה עוד?

לא הרבה. רק להזכיר לכם שאפשר עוד לשלוח פתרונות לחידת 'בעל המאה' עד חצות, וליידע אתכם שהגיעו כבר 20 תשובות ומהצצה חטופה יש ביניהם כמה וכמה נכונות. לא לגמרי התעמקתי, אבל יש. כשיתקרב הדד ליין תירשם גם ירידה לפרטים בעניין הזה.

ושמתי לב גם שיעקב ג'ינו מפסיד משחקים בבלגיה עם לובן שלו בכל פעם בשתיים, שלוש, ארבע הפרש. שוב ושוב זה מגיע, אתמול זה קרה אחרי הארכה. איזה חוסר מזל. שיהיה בהצלחה, ג'ינו. הוא איש מיוחד, אגב . לדתי, הוא המאמן היחיד בארץ שמעולם לא קראו לו בשמו הפרטי.

מה עוד?

גיל והתרגיל אמר לי, שהיה משחק פצצה בנוער ביום ששי האחרון, בין מכבי ת"א להפועל גליל עליון. ושהיה מלא קהל. בדקתי מה חדש ב'ספסל' ומצאתי שם התייחסות של שלומי פרי לקיום המשחק ביום ששי, והוא כותב ככה:

"מעל אלף צופים הגיעו למשחק נוער הערב בהדר יוסף והעניקו אווירה מדהימה. מה שכמובן מעלה מיד את הרעיון לקיים משחקי ליגה ביום שישי, בנוער, אולי אפילו בבוגרים, כמו שהיה בעבר. יש משהו נינוח ביום שישי אחה"צ. אין שום דבר שמפסידים בטלוויזיה, לא עייפים מיום עבודה או לימודים, לא צריך להרדים את הילדים. פשוט נוח, כיפי ונעים. מישהו באיגוד צריך לשקול את זה ברצינות לקראת העונה הבאה.

מחשבה נוספת שמגיעה בעקבות כמות הצופים, היא כמובן הצמא של הקהל לכדורסל כחול לבן. בלי שום שחקן זר, בלי חוק רוסי ובלי דאנקים או אליהופים, זה היה המשחק הכי מרגש של השנה בלי תחרות בכלל. חבל ש-90 אחוז מהשחקנים במשחק הערב לא יגיעו לעולם לליגת העל כי אין להם מקום, כי את מקומם תופסים שכירי חרב שבאים והולכים בלי להשאיר חותם. את המלחמה שהיתה היום על המגרש, לא תראו בליגת העל וזה מה שמושך את הקהל, לא שום דבר אחר".

אז שלומי אמנם לא שלח מייל בעניין, אבל יכול להיות שאני אשלח לו בכל זאת במתנה תיק אימונים של SPORT24, כי הדברים שכתב מוצאים חן בעיניי וזו, כידוע, סיבה מספקת. רק אם לא איכפת לך, שלומי, כשאתה מדבר עם האיגוד ומציע להם, או מה שלא יהיה בעניין הזה, לא מוקדם מדי בשישי, אוקיי? ב-15.00 עד 16.30 אני ממש משתדל לתפוס איזו תנומה שבועית ותן לי לומר לך, שזה הדבר הכי גדול כמעט שיש. תעשה משחק מרכזי ב-13.00 והאחרים ב-17.15 כזה, אוקיי? משהו, תמצא כבר. סומך עליך.

שנת אחר הצהריים בשישי? גם אם תביא לפה את נוביצקי ונאש לאחד על אחד בהדר יוסף, אני לא מפספס את שנת הצהריים של שישי. אבל בגדול, לך עם זה. אולי איזו עצומה או משהו, אתה יודע. לספסל יש כוח. לא ככה?

זהו בינתיים.

שלומות ונצורות לכם, וגם בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד לכולכם.