נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
שם הערך: בית הלחמי, אריאל - מאמן העתודה של ישראל

תאור
 

בתיאוריה, גם הוא זכאי עקרונית לשאגת הקרב 'אריאל, אריאל, אריאל' שנשמעה ביד אליהו בין השנים 1999 ל-2002 לעברו של מקדונלד, אותו רכז שדימה עצמו לסוג של סגפן בימיו במכבי ת"א. בפועל, בית הלחמי לא זוכה לשמוע את הקריאות האלה. אולי כי הוא מאמן, והקהל מעודד מאמנים פחות משחקנים. אולי כי הוא פחות קומוניקטיבי עם הקהל. ואולי כי סתם הוא פחות מצליח ומסתובב באזורים הכדורסלניים הפחות זוהרים שיש לליגה הישראלית להציע.


כל זה לא אומר עדיין, שבית הלחמי אינו מהיציבים, היסודיים והמשקיענים בתחומו. חמש עונות רצופות עשה עם גבעת שמואל, ואחר כך המשיך לאשקלון, לעוד שנתיים, או כמה שזה היה שם. מפה לשם, מצא עצמו מטפס על מישור החוף מעלה-מעלה-מעלה, כמו ששר בזמנו המאסטרו, והגיע עד נהריה. שם, בקבוצת הצמרת העקרונית שמעמיד המועדון הזה מדי עונה, הוא מתחרבש לו - ולא בהנאה, יש לומר – עם ניצחון פה והפסד שם, אבל לא יותר מזה.


תדמיתו היא של מאמן קשה עורף, דוגרי להחריד, עקשן ברמות, שדורש תוצרת משחקניו ביד קשה ובזרוע נטויה, אבל יודע להגיע למצוא את השביל שמוביל אל לב השחקנים בדרך כלל. ואם לא לליבם, לראשם.



הישגיו הגדולים ביותר עד היום הם עלייה לגמר גביע המדינה עם גבעת שמואל, בימי צ'ארלס מינלנד, קלי מקארתי ומסכת האב"כ הקבועה (אהרוני, ברנר, כהן). אחר כך הפך גם לעוזרו השני של מאמננו הלאומי בנבחרת. נכון להיום הוא משמש כמאמן הנבחרת הצעירה, אחרי שהחליף בתפקיד את יעקב ג'ינו, גביר העיר לובן השוכנת אי-שם בבלגיה, אם כי לא נדע היכן בדיוק.


נראה היה, ונראה גם עכשיו, שמאמננו הלאומי נוטה חסד לבית הלחמי ומעריכו מאוד. בשלבים מסוימים בעבר אף אמר, כי הוא רואה בבית הלחמי כמאמן הטוב ביותר בארץ. ייתכן, רק ייתכן, שמאמננו רואה בבית הלחמי מין דגם מוקטן שלו. אולי תעתיק עדכני. ברם אולם ואף על פי כן, התחושה היא כי למרות הוותק ההולך ומצטבר שלו אריאל בית הלחמי קצת דורך במקום, קצת נתקע.


נאחל לו מכל הלב שינגב היטב את סוליות נעליו מפיסות הבוץ שדבקו בהן, בעת שהוא ניצב על השטיח שלפני דלת הכניסה למשרותיו הבאות. אות וסימן לכך, שצעדיו הבאים יהיו ראשיתם של פרקים חדשים, טובים ומאירי עיניים בקריירה שלו.


עדכון ספטמבר 2011: אימן באשקלון, בנהריה וקצת בבני השרון, וחזר לעונה וחצי נוספות באשקלון, לפני שהוחלף על ידי אלי רבי. כמאמן נבחרת העתודה אכל קש כאשר הנבחרת ירדה לדרג ב', ומאז מתקשים בחורינו הצעירים לחזור לדרג הראשון.


זה א-ב של כדורסלע
א     ב     ג     ד     ה     ו     ז     ח     ט     י     כ     ל     מ     נ     ס     ע     פ     צ     ק     ר     ש     ת     סלענג    
בן דוד, עמית - בעונה הבאה
ברנר, משה - מוש לב ארי
בירנבוים, אפי - על הכיפ-כיפי
בורשטיין, טל - מחוסר התלתל
ברקוביץ', רועי - מנהיג ת'קו האחורי
ברנר, שמוליק - איש קריות
בית הלחמי, אריאל - מאמן העתודה של ישראל
בוסאני, רוני - מקורזל ובלי פוני
בלאט, דייויד - קלע לו בול בפוני
ברודי, טל - בעברית הוא קצת מבולבל
ברקוביץ', אילן - חג לאילנות
בלות'נטל, דייויד - מכבי כן, נבחרת לא
בוכבינדר, חיים - שתה הגנות כמו מים
בוטנקו, אינה - גמישה כפלסטלינה?
בינו, אמיר - ליריביו מרפק הישיר
ברקוביץ', עופר - גם הוא משקפופר
ברקוביץ', מיקי - אליל גם בסלוניקי
בן שימול, אבי - אין קשר לפסקוואל, צ'אבי
ברקוביץ', ניב - איזה שם מלהיב
בוגין, ניב - עימנו היטיב
בלינקו, רובי - טרם ביקר בניירובי
בוגטין, רפי - לא מת על קדאפי
בריסקר, מארק - לא שמע על ז'אן דארק
 
שוטה הנבואה
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up