הוא שיחק בכל מיני מקומות שהלוואי שהיינו זוכרים בעל פה, אבל מכבי ת"א לא היתה אחד מהם. הפועל ירושלים דווקא כן, אבל אז זו לא היתה ירושלים של היום אלא קבוצה בינונית לכל היותר שהתאימה לכישוריו ה . . איך לומר את זה בעדינות, בינוניים כשחקן. לא שהוא היה רע, מאמננו הגולה, להיפך. שחקן טוב, אמביציוזי, שומר טוב, מנהל משחק לא רע וגם מרביץ כמה צ'אקות לשלוש מפעם לפעם. הוא אהב לעבוד קשה על המגרש, הוא אהב. חבל שאי-אפשר להחזיר את השנים לאחור כדי לראות משחק או שניים בהשתתפותו.

אז היתה הפועל ירושלים, וגם מכבי חיפה היתה, והוא שיחק גם בגליל עליון, ובחדרה, כאמור, ובאחת הנתניות, עד כמה שזכור. מכבי, כנראה. לקצה של הקצה כשחקן הוא לא הגיע.

כמאמן? הוווו, זה כבר סיפור אחר. התחיל עם הפועל גליל עליון כיורשו-מחליפו של שיבק, והביא איתו את האינגליזית למגרשים. לא שהוא היה ראשון, כבר היו מאמנים אמריקאים-יהודים לפניו כמו למשל רבי שמחה הריגרי, אבל בלאט ידע מהר מאוד להתחבר לשחקנים ולהוציא מהם את המקסימום קרוב מאוד לתום הקריירה האישית שלו כשחקן.

הצלחה בגליל, כולל ניצחון גדול באחד מגביעי אירופה הלא ממש נחשבים האלה, יו נואו, על פרטיזן בבלגרד העיר, הקפיצו אותו קדימה. כחברו של רבי פנחס הגרשוני הוא צורף למכבי ת"א והשאר, כמו שמעידות הקלישאות, היסטוריה גדולה. תארים פה, תארים שם, כולל זכיות מעמדת עוזר המאמן בסופרו-ליג וביורוליג, אבל עזבו אתכם עכשיו. מה, ניכנס לכל מהלך ומהלך בקריירה?

הלו, האיש הוא אלוף אירופה עם נבחרת רוסיה. המציאות מדהימה, המציאות. מאמן יהודי-אמריקאי-ישראלי מוביל את רוסיה לאליפות אירופה, סצינה מתוך תסריט שלא יכול היה להתקיים אי-אז בימים, אבל עכשיו דווקא כן. וכל מיני אליפויות וגביעים ותארים כאלה ואחרים עם דינמו סנט פטרסבורג, ועם בנטון טרוויזו, כל זה מאחוריו.

עכשיו הוא בעונה ראשונה באפס פילזן, אבל זו כבר הרביעית שלו ברציפות מחוץ לישראל. על כך ומשום כך ובעיקר בעקבות זאת, זכה כאן לכינוי מאמננו הגולה. אם כי, יש לומר, משפחתו עימו והוא אינו בודד עד כדי כך - גם זו הקרובה וגם זו המורחבת. שהרי מהו דני גוט בדיוק עבור בלאט מעבר להיות עוזר מאמן? הוא גיסו, לא? שני החבר'ה נשואים לשתי אחיות, אל תגידו שטרם שמעתם על זה.

מכאן שלוחות ברכותינו למאמננו הגולה להמשך דרך פורייה ומוצלחת. מי ייתן וימשיך דוד הקטן להדהים את העולם עם ניצחונות נאים על הגולייתים למיניהם, כמו, למשל, אוברדוביץ' הגביר, או בגמרים האירופיים, ואולי יגשים את חלומו ויהפוך למאמן הישראלי הראשון ב-NBA. אוקיי, הוא לא ירביץ דאנקים, אבל הוראות לשועי עולם ייתן גם ייתן.

עדכון ספטמבר 2011: חזר בקיץ שעבר למכבי תל אביב מהדלת הראשית, כמו שאוהבים להגיד כאן, אחרי 6 שנים בניכר, ובבת אחת הפך למאמננו העולה במקום מאמננו הגולה. הוביל את מכבי לדאבל מקומי ולגמר הפיינל פור של היורוליג, שם הפסיד לפנאתינייקוס ולז'לימיר-הגביר. הרביץ מדליית ארד עם רוסיה באליפות אירופה בליטא.