רכז שתקן זה היה אמור לעלות בסערה השמיימה כאליהו הנביא בשעתו, אבל לא שמיים ולא אליהו. פה ושם ירביץ' ג'אמפ-שוט עם ניתור גבוה באחוזי קליעה טובים, ישמור תוך שהוא מכופף ברכיו ככתוב בספרים, ירביץ איזו חדירה טובה לסל, אולי גם שלשה, אבל זה לא מה שקיווינו לראות.
בגיל הזה, אם דברים היו מסתדרים לו באמת, לעמית בן דוד כבר היו צריכות להיות 100 הופעות בנבחרת ישראל והוא לא היה רכז מחליף בגלבוע/עפולה.
עשה כמה תחנות לאורך השנים, הסתובב פה ושם בכל מיני רעננה וראשל"צ וחולון, ומבין כולן התיישב הכי הרבה זמן בנהריה. יחד איתה היו לו כמה הצגות נאות למראה, כולל במסגרת האירופית, אבל בסופו של יום לא הצליח לייצב את המערכת או להתייצב בעצמו לדרגת הכוכב שחשבנו שיהיה.
איש שקט, אינטליגנטי, צנוע, נעים הליכות יש להניח. מאוד מעריכים אותו, באמת, רק כמה חבל שבתום הקריירה שלו לא הרבה אנשים יזכרו שהוא עשה קריירה של יותר מעשור בליגת העל.