יש והיו עוד הרבה שחקנים בליגה הישראלית כמו אילן ברקוביץ' לאורך השנים. זו פתיחה לא מחמיאה במיוחד שאולי מנטרלת את המיוחד שבו, שהרי כל אדם ואדם הוא שונה ואין אחד דומה וזהה לשני, כן? נא לקרוא שוב ולשנן זאת.

הכוונה היתה לומר, בעצם, שלא צריך לעשות גדולות ונצורות באופן יוצא דופן, כדי להפוך לבעל ערך בכדורסלע-האתר. כל מי שידו בעסק ויש לנו צילום שלו, יבוא זמנו. הפעם עלה הפור ונפל הגורל על צילום של ברקוביץ', שעומד וממתין לתורו כבר שבועות רבים ולא ממש זכה להתייחסות. אז הנה היא באה. ובזכותה הופך ברקוביץ' באחת לבעל ערך בכדורסלע-האתר ולחיי נצח.

האיש שיחק בהרבה מאוד קבוצות, כולל הקוטביות שבהן. היה בהפועל גליל עליון ובנהריה מצד אחד, והיה בהפועל אילת מצד שני. בין לבין שיחק גם בהפועל ת"א כשאוסישקין עוד עמד על תילו, במכבי חדרה, במ.כ חיפה, עלה לליגת העל עם הפועל חולון ועכשיו הוא בבאר-שבע מהליגה הלאומית.

לא חדש לו, העניין הזה של הלאומית. גם לא הארצית. לאורך הקריירה, בעיקר בתחילתה, הוא הסתובב גם שם.

שחקן לא רע בכלל. חוטף, מוסר, קולע מבחוץ. מכניס אנרגיות, בחור נאה כרפאל ומחוזר על ידי נשים מכל הסוגים והגילאים, יש להניח, שהרי הוא חג לאילנות, ואף מרואיין סביר ומעלה, ככל הזכור.

קליעה קשתית, אחראית ויפה יש לו, ולא ברור בדיוק אם תם לחלוטין הביקוש לשירותיו ורק אז הוא ירד לליגה השנייה, או שמא נשבר לו הזובון לשבת על הספסל כל כך הרבה דקות והוא החליט לבדוק איך זה מרגיש כשאומרים על מישהו שהוא ראש לשועלים.

כבר בן 33, אבל כמעט שלא יורד מהמגרש. נעריכו על כישוריו, על עקשנותו, על הפז"מ ועל הקילומטראז' שצבר. אין ספק כלל, שאם אתם נוסעים במכונית ברחבי ישראל ואילן ברקוביץ' במקרה לצדכם, אין שום צורך ב-GPS.