כריס ווטסון יכול לשחק בליגת קזינו, או בליגה השנייה, עוד חמש שנים לפחות אם ירצה. האזרחות הישראלית מעניקה לו את האופציות לעשות את זה ותמיד יהיה לו ביקוש, עושה רושם. אם הוא עצמו ירצה לכתת רגליים גם בגיל 40 או 42, זה כבר סיפור אחר.

כך או אחרת, אחרת או כך, ווטסון נשוי למקומית והוא ישראלי מאז עונת 2004/05. גבעת שמואל היתה הראשונה שהחתימה אותו כמתאזרח ובעקבות עונה שבה סיים כמלך הסלים הישראלי של הליגה (15.8 נקודות בממוצע למשחק) הגיעו זימון לנבחרת ישראל וגם חוזה מלובן בבלגיה.

אבל רגע, זה החלק המאוחר יותר בקריירה של האיש, שנולד ביולי 1975. הוא בוגר מכללת ניאגרה ושנותיו הראשונות מחוץ לארצות הברית היו באורוגוואי, שבדיה ואנגליה. רק אחר כך הגיע לארץ והצטרף לקבוצות בליגה השנייה; קודם מכבי חדרה, אחר כך הפועל ת"א וגם במגדל העמק הוא שיחק. היה סקורר ברמות האלה, כולל משחקים של 30 ו-40 נקודות.

אבל הסיפור הגדול ביותר בקריירה שלו יש להניח, ולהניח יש, הוא חלקו בקבוצת האליפות של הפועל חולון בעונת 2007/08. הוא חזר לכאן אחרי תקופה בבלגיה, ויחד עם שואבי ריבאונד התקפה דוגמת פי ג'יי טאקר, אלטון בראון וטוני וושהאם, ווטסון וחולון לא השאירו סיכוי לקבוצות מולם. חלק גדול מההחטאות הפכו להזדמנויות שניות ולנקודות קלות בריבאונד התקפה. ווטסון הגיע לא מעט לקו בזכות ההתעקשות שלו והמאבקים מתחת לסל, ושם חזינו בפלא המקפץ. עומד, מכוון ולפתע מנתר באוויר משל מישהו הצמיד לו מצית לקצות האצבעות. צריך לראות כדי להאמין.

עונה אחר כך, 2008/09, ווטסון הפך לחביב הקהל באופן מוחלט וסופי, אחרי שנותר היחיד מבין כל שחקני סגל האליפות, שהחליט להישאר בחולון. כולם הלכו למקומות בהם קיבלו חוזה טוב יותר, אבל לווטסון ההישארות השתלמה. מאוד השתלמה. הוא הפך לקפטן הקבוצה וזכה להניף את גביע המדינה אחרי ניצחון על מכבי חיפה בגמר מאותו סל גדול של בריאן טולברט.

בסופו של דבר, אפילו ווטסון הרים ידיים ועזב בתום העונה וחתם באשקלון. עוד לפני תום הסיבוב הראשון שוחרר וחתם ברמת גן. ואם נחיה גם נראה איך ועד מתי ישחק.

בנבחרת, אגב, היו לו שתי קדנציות. אחת סבירה לגמרי ואפילו נאה כרפאל למדי, השנייה חסרת ערך כמעט, בה העביר את רוב זמנו על הספסל ולא ממש קיבל הזדמנות. כך או אחרת, אחרת או כך, כל עוד הוא מקיים את הטקס הנדיר שלו מקו העונשין, איש מאיתנו אינו מעוניין שיפרוש. מי ייתן וישחק כאן עוד שנים רבות למצהלות האוהדים אשר ביציעים ומעבר למסך הקטן.