האיש היה אחד הקלעים הגדולים שהסתובבו כאן בשנות השישים והשבעים והוא, כפי הנראה, הקלע האמריקאי-ישראלי הכי טוב ששיחק בארץ בתוך גוף ופנים שלא הכרתם או זיהיתם. רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים), מארק טורנשיין, איש הפועל ת"א, מלך הסלים שלה בכל הזמנים.

אכן כי כן, מלך הסלים שלה בכל הזמנים.

לא מייק לארגי, לא לינטון טאונס, לא בארי ליבוביץ', לא גרשון דקל, לא פיני חוזז, לא לבאן מרסר, לא דייויד ת'רדקיל האלילי, לא עמוסל'ה פרישמן, גם לא תומר שטייינהאור או חיים זלוטיקמן או שמעל'ה אמסלם או צבי לובצקי או עמי שלף ז"ל. גם לא אחרים.

מארק טורנשיין.

אמריקאי-יהודי ששיחק במכביה ב-1965 ומאוחר יותר הגיע לכאן ושיחק תשע עונות בהפועל ת"א. בדומה לדייויד בלאט, ווילי סימס, דייויד בלו, דן גרונפלד ואחרים. פשוט הרבה-הרבה קודם. עוד לפני שהיינו. רובנו. סר ש. הרמלין ודאי שהיה, איזו שאלה. הרי אין קשיש ממנו.

בוגר "סן פרנסיס", ניו יורק (אפשר גם בלי ריגר, מתברר. לפחות בזה). עלה לארץ ב-1967 על פי גרסה אחת, 1968 על פי גרסה שנייה, והצטרף לחבורה של שחקנים בסטטוס שלו – איבן לישינסקי, לארי זולוט ואלן צוקרמן – כשכולם מנסים לקחת אליפות עם הפועל ת"א ויחד איתם בארי ליבוביץ' האלילי. חמישיית יהודים-אמריקאים.

הם עשו את זה בעונת 1968/69. גם גביע לקחו באותה עונה, לא נסתיר זאת, אף לא נכחיש, בראשות טורנשיין האלילי למדי.

ובכל זאת, מרבית תקופתו היתה פחות טובה לקבוצה מאשר השנים שקדמו לבואו. אלה היו, בעצם, התארים היחידים שלו בקבוצה. ושוב, נכון לאותה תקופה ובהשוואה לשנים הקודמות, זה היה סוג של בצורת למועדון, או תקראו לזה איך שתקראו.

במהלך עונת 1969/70 הרביץ 44 נקודות במשחק נגד הפועל ירושלים, מספר שהיווה שיא עונתי נכון לאותו רגע לאחר שארבעה שחקנים אחרים הגיעו ל-43 נקודות במשחק אחד (יורם כהן מבית אלפא, גבי טייכנר מניר דוד, יורם שטיינברג מהפועל ירושלים וחיים בוכבינדר ממכבי חיפה).

"למעשה, קלעתי 44 נקודות למרות שלא קיבלתי מספיק כדורים. פשוט ליריב לא היו שחקנים גבוהים אז במקרים רבים נטלתי את הריבאונדים וקלעתי. במידה שהייתי מקבל יותר כדורים ולא יוצא שלוש דקות לפני הסיום – מי יודע, אולי הייתי מגיע ל-50", אמר טורנשיין, ששיחק כאן כפאוור פורוורד בגובה 1.97.

הוא סיים את חלקו בקבוצה עם 3,900 נקודות (סיפור של כמעט 21 נקודות בממוצע למשחק), עזב את ישראל ב-1979 וזכה לחגוג במשחק פרידה לכבודו שנערך שנים לאחר פרישתו, ב-1985.

שיחק 51 פעמים בנבחרת ישראל וקלע 485. מחשבון כדורסלע-האתר מראה, כי מדובר ב-9.5 נקודות בממוצע. שיחק בשתי אליפויות אירופה (1969, 1971). בתקופה ההיא וגם מעט אחר כך כאשר טורנשיין היה עדיין חבר בסגל, שיחקו בנבחרת עופר אשד, רמי גוט, מולי אבישר, לארי זולוט, אילן זייגר-זוהר, דוד קמינסקי, חיים שטרקמן, יואב אגם, איבן לישינסקי, גבי נוימרק, טל ברודי, איתמר מרזל, יוסי לז'ה, מיכה שוורץ, חנן קרן, ג'ק אייזנר, בארי ליבוביץ', גרשון דקל, גבי טייכנר ואפילו-אפילו-אפילו מיקי ברקוביץ' בתחילת דרכו ועוד כהנה וכשמה אלילי התקופה.

ונדמה לי, על אף שאינני, שאחרי כל כך הרבה שנים מאז עזיבתו את ישראל הגיע זמנו לקבל ערך ב'זה א-ב של כדורסלע'. האין זאת?