שמו האמיתי הוא שלום, כמובן, ולא ברור מדוע החליט הקהל לדבוק דווקא בכינויו המוזר. הרי אין שיר טוב יותר מאשר 'הבאנו שלום עליכם', אחרי איזה אסיסט טוב, צ'אקה נאה או אפילו דאנק מהפכני.

כן, דאנק מהפכני. אתלטי עד מאוד היה תורג'מן, ודאי בימים שלפני פציעתו הקשה בברך ולפעמים גם אחריהם. ובכל הזדמנות שהיתה לו אהב להטביע במתפרצת ולסמן לקהל לצאת מדעתו.

אלה הימים האמיתיים של הפועל ירושלים, עם פפי ודורון שפע וארז חזן ועדי גורדון וזרים שהתחלפו סביבם. עם הכדרור הגבוה שלו מעמדת הרכז הלא טבעית עבורו – שום עמדה לא היתה טבעית עבור תורג'מן – הוא לקח את ירושלים להצגות גדולות כולל סל ניצחון על מכבי ת"א במלחה שצמצם ל-2:1 בגמר הפלייאוף ב-1999.

צעדים ארוכים, זרועות ארוכות, גארד גבוה, לפעמים נראה אפילו גבוה יותר ממה שהוא. שיחק עם הלב, שר עם הראש ותמיד נתנו לו צ'אנס. כי אי אפשר היה שלא לחבב שחקן כזה, שנתן את כל מה שהיה יכול. כולל טעויות שטותיות לפעמים, אבל נתן. לטוב ולרע. עומד גבוה, חזק וברור בצמרות הנתונים הסטטיסטיים של הפועל ירושלים בתולדותיה.

לימים נוצר אישהו נתק בינו לבין הפועל ירושלים והוא לא חזר אליה יותר. במקום זה התחרבש לו להנאתו בגליל עליון, הפועל ת"א, כל מיני כאלה. קצת גם בחו"ל, עם חתימה מפתיעה בליבורנו לצד קני בארלו האגדי. בסופו של דבר באה פרישה, שהרי בשר ודם הוא שלום, והנה בעונה הנוכחית אחרי שנתיים בחוץ חזר לפתע לשחק כשזיהה חור ומקום פנוי באשקלטאון.

רעב לכם, צמא לכם? קפצו לסניף 'ארומה' שבבעלותו בתל-אביב העיר, שם יכבד אתכם ודאי באירוח נימוסי-ירושלמי למהדרין.