בא בן אדם ופותח עיתון והנה, הופ, 4 עמודי כדורסל נטו בלי מודעה ובלי להכניס פנימה חתיכות של כדורעף, כדורמים, ספורט נכים, שייט וג'ודו. מה קרה, מה אירע, מי נפטר ובעיקר – מי מת?

כי זה מוזר, תודו, לראות פתאום כותרת על אשקלון מתוחה מצד לצד וצילום של חנוך מינץ כאילו היה הרמטכ"ל. ואגב, אם גלעד כץ פוטר, צריך לתת לזה כותרת יותר גדולה. מי לימד אתכם עיתונות, יא רבאק?

כך או אחרת, אחרת או כך, ארבעה עמודי נטו לכדורסל אחרי מחזור זה מכובד ונאה, ומאפשר לכתבים לכתוב קצת. אבי קציר, שהעביר את הדיווח על המשחק באשקלון, כתב אולי את אחד מדו"חות המשחק הארוכים ביותר מימיו. פשוט היה מקום.

משהו הריח לי מוזר עם כל העסק הזה. דפדפתי ימינה, דפדפתי שמאלה, הפכתי למעלה ולמטה. ואז התברר הכל. אההההה, חכמים. עשו לכם היום פורמט של 16 עמודים, זה למה. עכשיו הכל ברור. עכשיו מובן איך נתתם ארבעה עמודי כדורסל נטו. יפה.

אנגליה באזור, אז מרחיבים מדור. כל עוד הכדורסל מרוויח מזה אין בעיה, אבל החוכמה היא לתת 4 נטו גם בפורמט של 12 עמודים, או של 10, בימים שאין בהם שום דבר מיוחד בענף הביפ. ונדמה לי מקריאה ראשונה, על אף שאינני אביב לביא, שאין טעויות יוצאות דופן או אפילו לא כאלה שבולטות יותר מדי, בדיווחים של היום. כיתובי הצילומים נכונים, סמלי הקבוצות בבוקסות מסודרים נכון. הייתכן שידיעות שיחק אותה היום? אתמהה נואשות וממושכות, אם כי לא אכחיש זאת.

אהה, כן, חוץ מפליטת סופר של נאה כרפאל, שכתב ששחקניו של אבנר יאור, בראשות אלישי כביר הצעיר וכו'. כן, אלישי כביר זה חביב להפליא. ואם רמת גן היתה מנצחת בטעות, זו גם היתה בטח הכותרת למשחק. לא נורא, עוד אפשר להשתמש בעתיד. זכות הראשונים, כאמור, לנאה כרפאל.

אחד הדברים המייחדים את סיקור הכדורסל של ידיעות אחרונות, אם אני לא טועה, הוא מעקב אחר מספר הצופים. עניין חשוב מאוד במאבקנו השוטף והיומיומי אל מול נציגי ענף הביפ, המאיימים עלינו לכלותנו ובוא נודה בזה – גם מצליחים בזה די טוב לאורך רוב ימות השנה.

מהטבלה שמופיעה שם אחרי כל מחזור מתברר, ש-6 מתוך עשר הקבוצות מביאות פחות מ-850 אוהדים למשחקי הבית שלהן, וחמור יותר מכולן הוא המצב של עירוני רמת גן שאליה מגיעים פחות מ-500 צופים. גליל רק עם 514 בממוצע מדורגת לפני אחרונה. ואני עוד זוכר את ההכרזות של ראשי הגליל על נוכחותו של עודד קטש, שתביא את התושבים באזור לראות כדורסל.

נו, אפילו אייקון כדורסל כבר אי-אפשר להיות פה. או נכון יותר, להיות אייקון כדורסל לא שווה כאן יותר מדי. וואנס פרשת מתהילתך והפכת למאמן שערב אחד הוא מפסיד ובשני הוא מנצח, משול היה לאחד האדם. לא יותר. אולי בעיקר פחות.

לא ידוע עד כמה אפשר לסמוך על המספרים שידיעות אחרונות מפרסם. ברור שאלו הערכות ולא מספרים מדויקים, כמו שאפשר לקבל באיטליה או בספרד. בקטע הזה, אגב, מה שקורה שם הוא מדהים. אתה עיתונאי, כן? ואתה יושב ורואה משחק. באמצע פתאום נכנסת דיילת חיננית ומעבירה פתקים בכתב יד לכל אנשי התקשורת בנוסח כזה, פחות או יותר: '4,356 צופים הגיעו למשחק הערב. סך כל ההכנסות: 86.557 יורו'.

עד שנגיע לזה יעברו עוד שנות דור כנראה, אבל לפחות יש לנו כיוון ותמונת מצב וגם זה משהו.