סתם ככה, בקטנה, שיהיה מה לנשנש.

אורי כהן-מינץ

מעניין מה עובר בראש לאורי כהן-מינץ. עוד יותר מעניין זה, איך אף אחד לא ניגש אליו לשאול אותו מה שלומו. מצד שני, אף פעם לא באמת ספרו בארץ את כהן-מינץ מבחינה תקשורתית לפחות, ככה שכנראה שאין פה שום דבר חדש. האיש הגיע לארץ אחרי שלוש עונות בחו"ל והפך לשחקן האחרון, או כמעט אחרון, של עפולה/גלבוע.

מה יהיה הלאה? האם הוא פורש? מה הוא חושב על זה? האם הוא יירד לליגה השנייה לשחק בשביל הכיף ויפתח בקריירה חדשה בתחום אחר במקביל? האם הוא מצטער שחזר, או שלא ניסה ליגה אחרת וקבוצה אחרת?

פשששש. איך נפל לאן שנפל ועוד ככה, בבת אחת. סוג של ביאוס. ואולי איתות מוגבר וברור לצאת להתחלה חדשה.

חנן קולמן-שפיר

שתי הארכות היו אתמול באשקלון, סך הכל 50 דקות, וחנן קולמן שיחק רק 8. איך זה יכול להיות? מה קורה שם? הרי לא יכול להיות ששחקן שהראה יכולות טובות ביותר ממשחק אחד או שניים, פתאום לא פוגע בקונסטרוקציה, או איך שאמרו את זה פעם (נשכח כמת מלב הביטוי הזה).

זה קשור לחילופי המאמנים? סתם יום רע? קולמן מבואס מהמיקום של אשקלון? מתחרט שהגיע לארץ ולא נשאר בדנמרק? זה בגלל שהצטרפו עוד שני זרים לקבוצה שלא היו קודם, ועכשיו יש לו פחות דקות? לא יודע. תשובות אין. אבל אם היה מדור פוול-אפ כלשהו קבוע באחד מכלי התקשורת, סביר להניח שהיינו יודעים על זה משהו. מי שגר באשקלון והאזור בטח יקרא על במקומון שם.

מייקל ג'ונסון

מה קרה למייקל ג'ונסון מנהריה? מילא, דני פרנקו נפל איתו נניח, אוקיי? אבל איך מיקי ברקוביץ' ואריאל בית הלחמי אכלו את הלקרדה הזו? זה הרי לא יאומן מה שנעשה איתו, ואיך הדרדר לעומת היכולת שלו בזמנו בהפועל גליל עליון. משהו בו נראה כבוי ורע מאוד. אולי חולה במשהו? אולי אתם יודעים מה? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת. וזה הזמן, אתם יודעים, להציץ בסטט השבועי של שון קולסון מבזאנסון, האיש שהיה בידיים של נהריה והיא לא לקחה אותו.

18 נקודות ב-70% לשתיים ו-11 אסיסטים בהפסד הביתי של בזאנסון לאורליאן 84:78, אבל גם 0 מ-7 לשלוש. יא ווראדי. טוב, בכל זאת הוא עדיף על מייקל ג'ונסון.

לאן נעלמו כל מאמני הכדורסל?

אני מבין וברור לי שיש באירופה איזה 5-6 מאמנים וזה מפחית ומדלל משמעותית את קאדר המאמנים. אבל לקרוא שגלעד כץ פוטר ורוני בוסאני מועמד להחליף אותו, אחרי שבעצמו פוטר רק פני שבוע מאשקלון, מעורר כמה תמיהות וגורם לקמטים במצח להיווצר מאליהם.

איפה הם באמת כל אותם מאמנים? אין יותר מאמנים בשוק? יש אדלשטיין ואבי אשכנזי אמנם, אבל אני מניח שהסכומים שראשל"צ מציעה כדי לעבוד שם עד תום העונה ולהציל את הקבוצה מירידה קטנים עליהם. חרוש פרש תכל'ס, שרף לא אימן מזמן באף קבוצה מלבד הנבחרת וגם עליו ראשל"צ קטנה. זהו, נשארנו עם כלום. כל הדור של קני, ישראל לב, קובלסקי, ויינקרנץ, אדלר, ורשיצקי התאדה לגמרי. עבד פעם בראשל"צ עדי אזולאי, פרש גם הוא? מה עם ארז ביטמן, נרגע מהמסעות הכושלים בחו"ל עם כל מיני צ'קמוקות שלא יכולות לשלם ולכן מסתובבות בתחתית באופן קבוע?

מדהים. אין פה מאמנים. וזו בדיוק הסיבה שיש עכשיו הזדמנויות אדירות לאנשים כמו אבנר יאור להיכנס ולהצליח וגם לגלעד כץ עצמו, שאחרי עונה כעוזר מאמן בליגת העל קיבל את תפקיד המאמן הראשי. דברים פה קורים קצת מהר מדי. גם לקטש, גם לגודס. במקרה של כץ, לפחות, זה עלה לו בתפקיד. מה שבא קל הולך קל. והרבה פעמים בדיוק ככה זה עובד.

רוברט רות'ברט

ומה שלום התקווה הגבוהה רוברט רות'ברט בגליל עליון? אהה, יפה. קיבל אתמול דקה. עד כדי נפילה האיש הזה? לא יאומן. אם כן, למה מחזיקים אותו? אם לא, למה הוא משחק כל כך מעט. כמה גבוה, ככה הצילום שלו קטן. ולא יודע, יותר מדי דברים לא ממש ברורים בעונה הזו. עונת פיליקס נקרא לה. אין ספק ש-2006/07 תיזכר יותר מכל כעונת פיליקס.

טונג'י אווג'ובי

זה בטח אחד הקטעים היותר מרתקים בספורט. שחקן מתאים לקבוצה אחת ופחות מתאים לאחרת. פה כן הולך ושם לא. לפעמים פחות ולפעמים יותר. ולפעמים, שחקן בגילו (33 בערך, לא?) עלול לגמור קריירה אחרי מקרה כמו שלו וניפוי מהסגל של גבעת שמואל. בגיל כזה, כשלא ממש מסתדר אפילו בקבוצה קטנה, אתה בקלות יכול להידרדר למקומות או ליגות שלא היית רוצה להיות בהם. למזלו של אווג'ובי, נפל לו בדיוק מקום בעפולה/גלבוע אצל דני פרנקו, המאמן שלו מעונה קודמת. ועם אחת ועוד אחת הן שתיים, אז זה מה שקרה בדיוק במקרה של אווג'ובי. הוא לא הספיק אפילו להתבאס, וכבר במשחק הראשון שלו הזדמנה לו גבעת שמואל כדי לנצח אותה ולהראות לה.

מה להראות לה, בעצם? שהיא טעתה. ממש לא בטוח. כי זה בטח אחד הקטעים המרתקים בספורט. שחקן מתאים לקבוצה אחת ופחות מתאים לאחרת. פה כן הולך ושם לא, לפעמים פחות ולפעמים יותר.