ועוד כמה מלים ופסקאות על המחזור של אתמול.

ברכות לבביות לעמרי כספי הילד-ילד, אם כי עדיין לא גבר-גבר. לקלוע 17 נקודות נגד הקבוצה שבה גדלת ואליה עוד תחזור, לעמוד בראש רשימת הקולעים של גליל עליון ולנצח – זה נאה כרפאל. וכשמראיינים אותך, תפסיק להתגרד כל שנייה בראש. בסוף עוד יחשבו שיש לך כינים, כי נדבקת ממישהו בגן הילדים. אתה מתרגש מהמצלמה? מהמשחק? מהערב כולו? תבלע רוק ותשלב ידיים מאחורי הגב כמו דורון ג'מצ'י בשעתו. זה יכניס אותך לפרופורציות ולתבנית ממוסגרת שאין לצאת ממנה. גירוד בראש בזמן ראיון – זה לא נאה כרפאל.

מה עוד?

לכתב תומר גז מידיעות אחרונות, או למי שערך אותו. כבר דיברנו על זה, לא? אני יושב ומעניש את עצמי בקריאת דו"ח המשחק בין עירוני נהריה לעירוני אשקלון, אוקיי? אחר כך אני עובר על הבוקסה הסטטיסטית ומאתר לפתע את היעדרו של מרקוס "המנוול" האטן מהמשחק. למה אתם לא נותנים אזכור או הסבר לאן נעלם האיש? האם הוחלף? האם הוא חולה? פצוע? שיכור? רב עם חנוך מינץ? זה ממש לא נאה כרפאל, הקטע הזה.

הלאה.

יש צילום באותו מדור היום, של איש הספחת כעוס ועצבני (שיילך לבדוק לחץ דם, כי חלילה וחס הוא עלול להיות הבא בתור בקצב הזה, אחרי הקרואטים ולימיר פראסוביץ' ויסמין רפשה). מאחוריו, רחוק, עומד עודד קטש.

עודד, יא סקיני, מה הסיפור שלך יא אנורקס? ראיתם איזה שלד הוא נהיה? חזר אחורה אל הימים בהם היה בן 16 או משהו. אתם חייבים לראות את הצילום הזה. חפשו, כאמור, במוסף הספורט של העיתון שיש לו מדינה.

קדימה.

משפט חזק מאוד של עופר ברקוביץ', מאמן הגבעה ואחד הדוגרים שבאנשים, אחרי ההפסד הביתי של הקבוצה שלו לבני השרון, שדפקה, אם הבנתי נכון, 18 דאנקים על הראש של הקבוצה שמחזיקה בגדול חוסמי ישראל – מר וויין וואלאס.

"עם הגנה כזו לא רק שאין לנו מקום בליגת העל, אין לנו מקום אפילו בליגה למקומות העבודה", אמר ברקוביץ'. יפה. זה רק לא מסביר עדיין, למה זה קורה ומי אחראי לעניין הזה.

משפט מהסוג הזה, אגב, מצטרף למשפט קבוע של איש הספחת אחרי כל משחק ליגה בערך. משהו בנוסח: "אני לא מבין מה קורה לנו בליגה". או: "אני לא מבין את ההבדלים הגדולים בין רמת וסגנו המשחק שלנו באירופה, למשחק שלנו בליגה".

אז מי יבין אם לא אתה? אולי הרופא של הקבוצה?

עוד משהו?

כן. אבי נעים מסיים את דו"ח המשחק שלו (רמת גן נגד ירושלים) במלים: "הקבוצות הלכו להארכה עד שטימי באוורס קבע את תוצאת המשחק 89-94. עוד ניצחון כזה ואבדנו".

שני דברים, חביבי:

אחד, מי זה אבדנו? אתה אוהד הפועל ירושלים? אתה מייצג את הפועל ירושלים בקטע הזה שכתבת? שניים, המשחק הבא של הפועל ירושלים הוא נגד מכבי ת"א. בוא נתערב שעוד ניצחון כזה ולא רק שאף אחד לא הלך לאיבוד, אלא שכל המשטח במלחה יהיה מוצף באנשים שתי שניות אחרי סיום המשחק מרוב אושר, גיל, דיצה, שמחה, רינה וצהלה?

אני את שלי סיימתי. היה תענוגי אקסטרא דלאקס.