היה כיף לראות אתמול את מריו אוסטין בחמישיות. נדיר שמזמינים שחקן זר לראיון באולפן טלוויזיה, או מראיינים אחד כזה בתוכנית רדיו. הם הרי לא מצורעים, הזרים, אז למה זה לא קורה יותר?
כי אחת משתיים: או שהמראיינים בדרך כלל לא שולטים פרפקט באנגלית, כדי ליצור ראיון ברמה גבוהה שתכבד אותם אל מול הצופים; או בגלל החשש שהצופים והמאזינים לא יצליחו להבין מה נאמר בראיון בלי תרגום. והרי אם מתחילים לתרגם כל שאלה ותשובה, בעיקר ברדיו, זה נעשה ארוך כאורך הגלות.
בחמישיות, עם האנגלית של שלח וריגר, אין בעיה של אנגלית רהוטה. אביב לביא, נדמה לי (על אף ש וכו'), נשמע כמו צבר אופייני עם האנגלית הלא-מבטאית שלו ונפל קצת, כצפוי, בין שניהם, אבל זה פותר לצופה הממוצע רק שליש בעיה. אולי רבע. אולי פחות.
יא אולוהים, אם לגשת לעניין: מישהו יכול להסביר לי איך מגיעים למצב שמריו אוסטין מתארח באולפן לראיון של איזה שש-שבע דקות, שזה המון, ואין תרגום בכלל? פה ושם עשו לנו טובה וזרקו שלוש כתוביות של התמצית של התמצית של התמצית של הדברים. יעני, כותרות קטנות בנוסח 'אוסטין: טפירו וג'נקינס יסתדרו'.
יופי חי, יופי בטטה.
עלבון, רבותי. עלבון. בניגוד למה שחושבים, אנחנו לא המדינה ה-51 של ארצות הברית. יכול להיות שיש הרבה אנשים שמסוגלים לשבת מול ראיון באנגלית ולהבין את כל מה שנאמר בו. חוזר: את כל מה שנאמר. אבל יש יותר אנשים כאלה, ובעיקר ילדים או בני נוער, שמבינים רק חלק, או חלק יותר קטן. או אפילו קטן מזה.
רוצה הילד בן ה-10 שמריו אוסטין הוא אלילו להבין מה נאמר, ומקבל שלוש כתוביות דיאטטיות? אמנם חלש הוא אוסטין בדיבור, זאת לדעת, ודיפלומט עד מאוד, אבל חוסר ההכנה הזה מצד ההפקה הוא זלזול בצופה. ושתיים או שלוש או ארבע הכותרות האלה שחולצו מבין דבריו של אוסטין, הן לא יותר מאשר כיסוי תחת.
יותר מזה. מה אם יש לכם תינוקות בבית או ילדים קטנים שישנים, ואתם לא ממש רוצים או יכולים לשמוע בקולי קולות את הראיון עם אוסטין? התרגום הוא מאסט.
עכשיו ככה: אין לי מושג לגבי אילוצי ההפקה. נניח, שניתן היה לקיים את הראיון הזה אך ורק בשידור חי, כי אין מועד אחר להקליט, ולא היה שום זמן אחר שבו כל הארבעה יכולים היו להופיע לראיון. אם זה ככה, זה מסביר את העניין לפחות חלקית, אם כי עדיין לא נותן פתרון לכל מי שלא מבין אנגלית במאה אחוז (אם הייתי אבשלום קור, הייתי כותב כאן 'על בורייה'). אם זה ככה, הייתי מזמין מישהו רלוונטי אחר, מוותר על הראיון ודוחה אותו למועד אחר, עם כל הכבוד ועל אף המשחק הקרוב בין הפועל ירושלים למכבי ת"א.
עובדה שבהמשך התוכנית, כשהראו כתבה נוגעת ללב על נבחרת החירשים, לא שכחו לצרף כתוביות למען כל ציבור החירשים שצופה בה. למה? כי זה אלף-בית וככה צריך, אחרת הם לא יבינו מה קורה, ומי מה מו.
גם אם הקהל שצופה בחמישיות הוא, נניח, אינטליגנטי יותר מהממוצע, מה שלא הוכח אגב בשום מקום, עדיין צריך להצמיד תרגום לראיונות יזומים ומבורכים עם זרים, כל שכן זרים אלילים ובעלי תחת גדול (לנדהמים: חפשו לינק רלוונטי ותבינו).
זה היה פשוט מרגיז.