אני מודה. אני אחד האחרונים, כנראה, שמאמין שיותם הלפרין יהיה שחקן גדול. העונה הזו היא עונת סיוט אחת גדולה מבחינתו (ומבחינתי). יש איזה ארבעה-חמישה אנשים או יותר שיודעים, שכבר שנים אני מדבר עליו בלשון טובה ונעימה ומפרגנת. שנים שאני כותב שהוא יהיה שחקן גדול. צעקות הבוז הצורמות כלפיו באחד ממשחקי הבית בהיכל השנה, הציקו גם לי.

טוב, אני מגזים. לא צריך לקחת את זה ברמה האישית עד כדי כך, אבל אני באמת מאמין שהלפרין יהיה השחקן הישראלי המוביל ההבא של מכבי ת"א. אולי מהסוג שראינו אתמול במלחה. הישראלי הבכיר, זה שלוקח מספיק זריקות כדי להגיע למכסת הנקודות שלו, זה שמקבל מספיק דקות כדי להביא לביטוי את היכולות שלו. זה שלא מהסס ולא חושש או פוחד. זה שמבין, שמכבי ת"א בנויה עליו לא מעט. כמו מיקי וג'מצ'י בזמנו, כמו קטשפר אחריהם, אבל פחות: כי היום, להבדיל מאז, יש מיליון זרים מסביבך.

תכל'ס, קשה לי לראות מצב שבו שחקן שסיים כמלך הסלים של אליפות העולם לנבחרות צעירות רק לפני פחות משנתיים, לא יגיע רחוק. שחקן שנתן עונה יפה ברמת היורוליג עם לובליאנה, שמשחק בנבחרת ישראל מגיל צעיר מאוד ועשה בה כמה משחקים טובים מאוד.

שחקן כזה הוא פרח. צריך לדעת להתייחס אליו נכון, למצוא את הדרכים שיאפשרו לו להתבטא הכי טוב שאפשר. נבן ספאחיה ניסה לעשות את זה בתחילת העונה והלפרין לא הצליח. פשוט לא הצליח. שיחק רע מאוד, בתוך קבוצה שמשחקת רע מאוד. קבוצה שנבנתה מחדש, עם רכז צעיר כמו ביינום שהגיע לעונה ראשונה באירופה והיה צריך להסתגל לשינויים מכל סוג הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית ובכלל שכל מה שקשור לאיך שאיך הוא רואה ומבין את הכדורסל.

באיזשהו מקום, זה היה חוסר אחריות מצד האנשים הקובעים במכבי ת"א, לזרוק למים בבת אחת שני שחקנים צעירים כאלה ולצפות לניסים. מצד שני, בורשטיין היה עדיין פצוע. מצד שלישי, נתנו להלפרין להוביל והוא פשוט לא לקח על עצמו את העגלה המקרטעת. פשוט לא.

שלושת רבעי עונה עברה ויותם הראה משחק גדול במלחה. יכול להיות שראינו
חלקית את מכבי של עוד שנה-שנתיים. מכבי ת"א שבטוח תהיה טובה יותר, עם זרים טובים יותר, אבל גם עם יותם הלפרין שמעמדו בקבוצה מבוצר והוא יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות, כדי לא לרדת מהמגרש.

היו רגעים במשחק במלחה שהצ'אקות משלוש והמעורבות שלו במשחק הזכירו לי ימים גדולים של קטש ושפר, משחקי ענק של 30 נקודות במילאנו או בבולוניה. מצבים שבהם מכבי ת"א היתה מבוססת על ישראלים לא פחות מאשר על זרים. נכון שזה היה בסך הכל משחק ליגה בעונה הסדירה, לא משהו מחייב מדי או ברמה הכי גבוהה באירופה, אבל הלפרין יכול. אני אומר לכם שהוא יכול.

וכל עוד החוק הרוסי הזה כאן, ודריק שארפ מזדקן בעוד שנה כדי לשמש לו רוח גבית יעילה, העתיד שלו במכבי ת"א יכול להיות נהדר. את המחשבות על סיאטל הוא יכול לדחות בשלוש שנים. לא יקרה כלום אם יגיע לשם בגיל 26. אין לו מה למהר, כרגע הוא ממש לא שם. קודם, שיהיה תותח במכבי ת"א. הוא יכול, הוא יודע איך, והוא צריך לעשות כל דבר כדי להראות שהחודשים הראשונים של ההתחברות המחודשת אחרי עונה בלובליאנה לא מייצגים שום דבר ממי וממה שהוא באמת.

ההחטאה בסיום? אהה, זה שטויות. אני אמנם זוכר את טפ-הירו מנצח את מכבי ת"א בדרבי באוסישקין בגיל 19, אבל אותו מאירק'ה גם רשם משהו כמו 5-6 משחקים חלשים מאוד נגד מכבי ת"א ברציפות, עד למשחק של אתמול. אף אחד לא אמר שסל ניצחון הוא הקריטריון כדי להפוך לכוכב שאפשר לבנות
ולסמוך עליו. עוד יבואו זריקות אחרות ועוד יהיו לו הרבה סלי ניצחון.