אוקיי, הקצב הזה כבר הרבה יותר נראה לי. רק ארבעה אנשים זיהו את יאן בונאטו האגדי, שניסה לחסום כאן את אנדריי קירילנקו במשך שבוע שלם בלי הצלחה. אולי בעיקר בגלל שהתחבא מאחוריו ולא ניסה למנוע ממנו את קבלת הכדור.

בכל מקרה, מתוך הארבעה, רק שניים שלחו תשובות מלאות: מיכאל פניק וליאור חשאי. התייעצתי בחשאי עם גורם בכיר בכדורסלע, שקבע את מאה השקלים יש להעניק הפעם לאדון ליאור חשאי, שידע לספר כי בונאטו הופיע בצילום במדי לימוז', ונקב גם בשם אחד לפחות של קבוצה אחרת בה שיחק במהלך הקריירה שלו: וילרבאן.

כמה מלים על בונאטו האיש. אביו, מה שמו, היה אחד השחקנים הגדולים ביותר בצרפת ומחזיק בשיאי קליעה מרהיבים עד היום. יאן עצמו היה שחקן התקפה פנטסטי, עם קליעה מוזרה קצת לשלוש, ג'אמפ שוט מוזר לא פחות כשכל גופו כמעט ולא זע תוך כדי קליעה. מין עלייה משונה כזו לקליעה בגוף ישר לגמרי. מוטי דניאל הגדיר אותו פעם כאחד שבכלל לא נראה כמו שחקן כדורסל, אלא כמו איזה אמן צרפתי או צייר מדופלם עם זקנקן התיש המיוחד שלו.

בקיצור, אהבנו את יאן אהבה עזה, גם אם לא שמר מעולם וכל שחקן כמעט חגג עליו, ממש כמו קירילנקו בצילום שהופיע בחידת "בכל המאה". עמד ועמד הרוסי הנחמד, וסימן שהוא מבקש את הכדור במשך שבוע שלם כאן בכדורסלע. אין לי ספק שבפועל גם קיבל אותו בזמנו ועשה סל קל על בונאטו. לא אתפלא אם אותו מהלך הסתיים גם בבונוס של זריקת עונשים ונקודה נוספת, א-טרי-פוינט-פליי מה שנקרא.

אם לחזור לרגע למר ליאור חשאי, אתה מוזמן לבחור לך צילום אחד מתוך לינק "מחסן הצילומים" שמופיע בעמוד הראשי. תודיע לי בבקשה באיזה צילום בחרת ומתישהו זה גם יגיע אליך, אם אספיק לסדר בקרוב את המחסן העמוס והלא לגמרי מסודר, יש להודות.

אז מה היה לנו עד עכשיו בחידות: היה ג'יי אר ריד, היה דירון ניקס, היה טראוויס מייז, היה איביצה יורקוביץ' ועכשיו יאן בונאטו. עכשיו הגיע תורכם לפתור את חידה מספר 6 ויש לכם עד יום שני בחצות לעשות את זה. בהצלחה. אהה, כן, גם כאן מאיה. כמו תמיד.

ורק עוד מלה על דניס וויליאמס. רואים את הבאנר המהבהב הזה מצד שמאל למעלה? כשבניתי את האתר היה חשוב לי לאזכר את בכירי הסיפרה באשר הם, כל החביבים מפעם ומהיום, ולציין את יום הולדתם. ולא רק הם: גם שחקנים שמתו מקבלים כאן אזכרו ביום השנה למותם.

היום, במיוחד, אני גאה ברעיון שלי מאז ובביצוע של חברת ART-UP שבנתה את האתר הזה. הסתובבתי לי בבוקר בחוץ, בחום המחורבן, עליתי הביתה, נכנסתי לנפוש קצת בכדורסלע ופתאום: דניס וויליאמס חוגג יום הולדת. ואללה, איזו הפתעה נעימה להיזכר פתאום בחתול הזה, שהטיל אימים על כל הליגה בזמנו. איזה כיף להיזכר פתאום בדניס וויליאמס האדיר, שחוגג היום, כמה זה יוצא, הבה נקליקה רגע . . . 41? יא אולוהים. מתי הוא הספיק להיות בן 41?

אז כמו שכתוב, נרימה כוסית לכבוד דניס וויליאמס, החתול המזוקק, מגדולי החתולים בתולדות הכדורסל הישראלי. הנאה קטנה של בוקר.