לא, עדיין לא מדובר במגיפה, או אפילו בשינוי מוצהר של מגמה, אבל שוב הלכתי לראות משחק בליגת העל. מה לא נעשה בשביל החבר הטוב, ששוב הגיע לביקור עבודה ברמת גן, ועוד מהצפון הרחוק. חוץ מזה, גיליתי שכשמדובר במינון של פעם בחודשיים, או משהו כזה, לא רק שזה לא מעיק - זה אפילו די נחמד לחזור מדי פעם לאווירת כדורסל, אפילו במונחי אולם הקונצרטים של 'זיסמן'.

מוצאי חג. עירוני רמת גן נגד בני השרון. שניים מהמאמנים היותר חביבים עליי בארץ - אפי הנצחי מצד אחד, ואבנר יאור שעוד יגיע רחוק מאוד מצד שני. בני השרון נותנים למארחים את לי ניילון פור. דווקא הגיעו כמה מאות צופים, אבל לרשותו של מי שמחפש לעצמו מקום ביציעים עדיין עומד מבחר גדול של כסאות. קהל די רדום, כולל העשרים שבאו עם בני השרון, ולך תיכנס ככה ממש לאווירה של כדורסל.

אבל אז הגיע מימי, התמונה השתנתה מקצה אל קצה והייאוש נעשה הרבה יותר נוח. אין לי מושג מהו שמו האמיתי, אבל תוך עשרים שניות מרגע שהתיישב החלטתי שזה השם האחד והיחיד הראוי למי שעשה לי את הערב. ארבעים דקות של נאום לאומה בשידור חי, כמעט בלי לקחת אוויר, שלא לדבר על איזו דקה הפסקה או משהו. לא בצעקות, לפעמים בכלל נדמה שמדבר רק לעצמו, אבל כל הזמן באוויר. הנה דוגמאות נבחרות. לא נגענו:

"מנצחים היום, בטח שמנצחים! למה, מי זה בני השרון האלה? בסדר, ניצחו את מכבי. כמו שמכבי נראים השנה גם אני והארבעה הראשונים שאני מוצא בתור לספארי נותנים להם פייט. אפי מאמן גדול, אבל מי זה בכלל הקוקי והסיסה האלה תגיד לי, מי?"

"יאללה רמת גן, חזק מההתחלה. פעם אחת תנו ליהנות מהמשחק מההתחלה ועד הסוף, פעם אחת. אללה יסתור השחקנים האלה, תאמין לי. כל משחק נגמר בשח"ל. מי הביא אותם מי?"

"מה? מה אתה שורק?? מה הוא כבר עשה??? ראית? עוד לא עברו שתי דקות וכבר פאול. בטח שלא נגע בו, אבל ההוא החליט עוד בצומת גהה שהוא יוציא אותו היום בחמש פאולים. טמבל! מי נתן לך משרוקית תגיד לי, מי?"

"תמסור! ת-מ-ס-ו-ר!! מה אתה זורק לשלוש, מה? כל אחד כאן נהיה לי ג'מצ'י? צעד וחצי אתה כבר קולע שאתה מנסה לשלוש? תמסור אומרים לך! מי לימד אותך לשחק מי?"

(פחות מדקה מאוחר יותר. בדיוק אותן נפשות פועלות, כמעט בדיוק אותו המצב)

"תזרוק! ת-ז-ר-ו-ק!! בבקשה - הלך הכדור. מה אתה מוסר, מה? ראית? נהיה לי שאראס פתאום. הלו, שחקן שלא מאיים על הסל שיילך לאיים על הדגים באקווריום בבית! תחדור עד הטבעת ותשים סל. מי לימד אותך לשחק מי?"

(עוד חצי דקה עוברת)

"נו, באמת אולי די עם החדירות האלה? לא מבין אותם. עומד שם הסיסה הזה, בונה עלינו גגות כאילו הוא אפריקה-ישראל והם ממשיכים לבוא לו לתוך הידיים. באמת מי לימד אותם לשחק אלה?"

"אתה מבין? אימון קליעות אנחנו מארגנים להם כאן. מזרחי כבר ארבע פעמים רצוף תופר אותנו מהשלוש ואלה מסתכלים כאילו זה מוזיאון. הלו, מאמן - לפחות היית מארגן להם סיור מאורגן במוזיאון ה'הגנה', אה?"

"די, די עם השריקות האלה. מה קרה? התחילו לשלם לכם לפי צפצופים? עוד אופנסיב ועוד אופנסיב. תאמין לי - הקומקום אצל סבא שלי בבית לא היה שורק כל כך הרבה, והוא היה שותה איזה חמש עשרה כוסות תה ביום, כן?"

"בוז! בוווווווז!! על זה אתה לא שורק, אה? ראית? כל נגיעה מסכנה באמצע המגרש זה פאול, אבל ההורדת זקיף הזאת לא. אריק זאבי כבר היה מקבל על זה איפון וההוא לא שורק. מי מעביר אותם קורסים אלה תגיד לי, מי?"

"מחצית. 12 להם והם בקושי מזיעים. בחיי. בוא-בוא החוצה. חייב סיגריה. נשבע לך, כל פעם אני מחליט להיגמל, ואז בא למשחק ויוצא עם פי ארבע ניקוטין בגוף ממה שהיה לי כל השבוע ביחד. נראה לי יום אחד אני לבד מגיש נגד כל הכדורסל בארץ תביעה ייצוגית על נזק גופני, נפשי ומנטלי ביחד".

"יש! גדול!! תאמין לי הוא אחד הזרים הכי טובים שהגיעו אי פעם לארץ. לא פחות טוב מכל האלה של מכבי וירושלים, פשוט אין לו יחסי ציבור כמוהם. מתי שהוא רוצה הוא עושה סל. שנה הבאה הוא במכבי. תזכור שאמרתי. מי יכול עליו, מי?"

"תעשה סל כבר, אינעל-אבוק, תעשה סל! זרים בעשר שקל מביאים לי אלה ורוצים להישאר בליגה. מה מכבי? אני אמרתי ששנה הבאה הוא במכבי? בטח, אולי במכבי חברון. גם זה לא בטוח"

"מה יהיה איתך, מה? לא שומר, לא קולע, לא מוסר. אל תגיד לי צעיר והוא עוד ילמד. עד שהוא ילמד הבן שלי כבר יהיה זקן, והקבוצה תהיה בליגה ג'. מי נותן להם לשחק כשהקבוצה נלחמת על החיים תגיד לי, מי?"

"תראה מה זה - 20 הפרש בהליכה הם שמים לנו, ושלנו כלום. 'סתכל על הפנים שלהם, 'סתכל. הרימו ידיים כבר לפני חצי שעה. רחמנות על הילדים עם התופים שם למעלה. ממשיכים לקרוע את עצמם והשחקנים עם הראש במקלחת. עאלק כבוד יש להם".

"יאללה, נגמר, בוא הביתה. גם כן חג עשו לנו אלה. 26 הפרש בבית. הלו, גם אתה שם יכול לארוז את העט וללכת. ראית? במקום לעודד הוא כותב כל הזמן. מי ממציא אותם אלה תגיד לי, מי?"

shaharhermelin@gmail.com