ונגיד שהבלתי ייאמן בכל זאת יקרה. לא, באמת - יחסי הכוחות בין צסק"א למכבי, גם באופן אבסולוטי ובמיוחד לאור העובדה שהמשחק הקובע נערך במוסקבה, ברורים וידועים לכל אחד מאיתנו, אבל נגיד. נגיד, למרות שאני לא יודע איזה יחס נותן הווינר, או מה חושב שוטה הנבואה או כל אחד אחר, אבל מקנן בי חשד עמום ומבוסס שהם יניחו הרבה יותר ז'יטונים על אדום מאשר, אם בכלל, על צהוב.

אבל נגיד. באמת נגיד שכנגד כל הסיכויים מצד החתן הכל שוב יתחבר למכבי, ממשחק אחראי של ביינום, דרך התעלות של בורשטיין ושארפ ועד תצוגת NBA של וויצ'יץ' ואליהו. ומצד הכלה ובמקביל כאחד - נגיד שסמודיש ופפאלוקאס יצליחו שני משחקים ברצף להיראות כמו כלום, הולדן שוב יטיח לבנים בלוח, לנגדון ייעלם כמו בנוקיה ומסינה לא ייכשל במשימה לעצור את הסחף, יקרוס מנטלית ויאבד את הצפון (ומן הסתם גם את משרתו). נגיד. מה זה יגיד, בעצם?

כנראה שזה יגיד שבאירופה של 2007 - יכולה קבוצה שמבחינת היכולת נמצאת כרגע בדרג השלישי, אולי השני - להגיע למעמד השיא של המפעל הכי חשוב על חשבונה של אחת משלוש הקבוצות הטובות והעמוקות ביבשת.

וזה יגיד שאותה קבוצה בינונית ומטה מגיעה לפיינל פור בלי רכז טבעי ברמה, תוך שבירת שיאים באיבודי כדור ובהחלקה אמנותית על פרקט, בלי שום קלעי אבסולוטי ועם סנטר שכבר חודשיים נמצא על הג'נטים.

זה יגיד, עובדתית, שהקבוצה הכי חלשה של מכבי במי יודע כמה שנים - מוצאת את עצמה מול אפשרות, ואפילו די ריאלית, לעשות בדיוק את אותו הישג של הקבוצה הכי חזקה של המועדון אולי אי פעם, לא ככה?

האם זה יגיד שהשפלה אמיתית, השפלה הארד-קור כמו זו שהנחילה צסק"א ושנחלה מכבי במשחק הראשון, היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למושפלים והגרוע ביותר למשפילים? אתם יודעים, תסמונת "החיה-הפצועה-עם-הגב-לקיר-שום-דבר-להפסיד-ורק-הרבה-כבוד-ומסורת-להילחם-עליהם", מול הזלזול וגבהות הלב שהופכים ללחץ ולהתפרקות טוטאלית כשהעסק נתקע?

ויכול להיות, עד כמה שזה נשמע תלוש, מצחיק והגיוני כמו שלטון יציב ואחראי במדינת ישראל, שזה יגיד שאיכשהו בין הפדיחות הבלתי פוסקות באירופה לאיבוד הגביע ולהפסדים בגליל ובמלחה - היתה לו לנבן ספאחיה איזו שהיא דרך, שרק הוא ידע על קיומה, האמין בה והתמיד בה, עד שהובילה אותו לארץ המובטחת, ובמקביל הפכה את כולנו לדבילים מושלמים?

האם זה יגיד שצריך לתת לו להמשיך, כי אם זה מה שהוא הצליח לעשות עם סגל לא מתאים, מוגבל ועל סף דיכאון קליני (במיוחד של האוהדים), לכו תדעו מה הוא יעשה עם שחקנים טובים יותר?

כנראה שהתשובה היא "כן" לארבעת הסעיפים הראשונים, ו"לא" החלטי וצלול לשניים האחרים, ולעוד כמה וכמה שלא היה לי כוח להתייחס אליהם. אבל מאחר שלכולנו די ברור מה יקרה באולם ע"ש גומלסקי - עזבו את כל החרטא הזה, ולכו אל הגששים, שכבר לפני הרבה שנים, כהרגלם, היטיבו לראות יותר מכולנו את התמונה הגדולה, ופתרו נחרצות את הסוגיה: "אל תגיד נגיד!".

shaharhermelin@gmail.com