היה לכם הכבוד לצפות במשך שבוע שלם בחואן אספיל בחידת 'בעל המאה'.

חואן מי? חואן אספיל. לידור גרשטיין ידע מיהו. נדב סולומונוביץ' ידע מיהו. ואתם לא.

חואן אספיל (1.94, יליד 1968), יותר מוכר ממה שנדמה לכם. קודם כל, הוא היה שחקן נבחרת ארגנטינה והשתתף איתה באולימפיאדת אטלנטה 1996, ובאליפות העולם באתונה ב-1998. שנית, הוא שיחק בטאו ויטוריה ביורוליג ב-98/99, וסיים עם 13.2 נקודות ו-42% לשלוש, וגם ביול"ב קאפ עם חובנטוד בדאלונה, בזמן שמייסיאו באסטון הופיע שם לפני שהגיע למכבי ת"א.

אספיל היה צלף בן צלף. אבל הסיפור היותר גדול איתו היה עוד לפני כל אלה. באחד הקיצים הוא הופיע כאן להיבחן במכבי ת"א. אז הוא עוד שיחק בארגנטינה (שש עונות בסך הכל, ארבע באסטודיאנטס ועוד שתיים בסן לואיס). לדעתי, אספיל היה כאן לפני שהשיג את הדרכון האיטלקי שלו, שעזר לו לשחק בליגה הספרדית.

היתה אז סברה, שאני ממש לא זוכר מה נגמר לגביה, שהוא יהודי. מכבי ניסתה לאזרח אותו או משהו. אני זוכר את רלף קליין איכשהו קשור לזה, אז אולי זה היה באמצע התשעים, כשרלף היה אז ג'נרל מנג'ר ומולי קצורין מאמן. בקיצור, אספיל היה פה, זרק וזרק באימונים, ולא נשאר. למה? לא יודע. אולי הוא יהודי בסופו של דבר. איך שהזיכרון נדפק עם השנים, לא להאמין.

בקיצור, ב-96' אספה אותו טאו ויטוריה חובבת הארגנטינאים והוא שיחק אצלה ארבע עונות. אחר כך עשה עונה אחת באיטליה עם רומא, חזר לספרד לשתי עונות בבדאלונה, ועשה עוד שנתיים במנרסה. אחר כך, כשהוא כבר די זקן, ירד לליגה השנייה כדי לשחק בטנריפה.

כאן בצילום הוא כמובן הרבה יותר צעיר, אבל הנה: מה מתברר? שהוא חי ונושם ואפילו משחק שוב בליגה הראשונה עם בילבאו בגיל 39, יא אולוהים. זאת אומרת, הוא הגיע במהלך העונה להחליף שחקן פצוע בבילבאו. משך שם שמונה משחקים, 15 דקות למשחק, 3.9 נקודות. טוב, כבר זקן. אבל פעם היה צלף-צלף ושחקן מצוין, לא נכחיש זאת.

חוץ מגרשטיין וסולומונוביץ', הפתרונות שלכם היו די יצירתיים. שלושה אמרו יורגוס סיגאלאס, עד שכתבתי במפורש במהלך השבוע שזה לא הוא. שניים אמרו סשה דנילוביץ', אחד אמר טל מוסרי מערוץ הילדים, אחד אמר מיכאל באלאק מצ'לסי, והיה גם מי שאמר שהשחקן נראה לו כמו ילד משולב של גיא פניני ותומר שטיינהאור. אהה, ואחד חשב שזה אריה מליניאק בצעירותו. אתם גדולים, מה אני אגיד.

והיו גם דינוס אגלידיס, אריאן קומאזץ, אייל סייר, קורן אמישה או אחד מאחיו, ג'ון ברוגוס, ציון קובה וגם ולאדו שצ'פאנוביץ'.

בקיצור, הלכתי לעשות אנ דנ דינו, דינו חמודינו, ויצא לי גרשטיין.

גרשטיין, יא תותחן, שלח כתובת דואר מלאה וקבל את השטר הריחני והנעים למגע ולמראה עד סוף החודש. יש לך מאיה, חבר. לא פחות ולא יותר. וסולומונוביץ', אני מצטער. תמשיך לשחות. בסוף תגיע, אני מהמר.

לכו לחידה החדשה, היא כבר מחכה לכם.