זה עבר קצת בשקט וזה שווה דיון. יותם הלפרין אמר לעיתונאים אחרי המשחק נגד מכבי ראשל"צ, ש"לא מגיע לכם שאדבר איתכם". זה היה משחק ליגה רגיל, אחרי שהלחץ הגדול של היורוליג הסתיים וביציע ישב נציג של סיאטל סופרסוניקס שבא לראות מקרוב אם ועד כמה הלפרין השתפר בחצי השנה האחרונה. ויש כל כך הרבה היבטים לעניין הצנוע הזה, כביכול, שאני לא יודע מאיפה להתחיל.

העוצמות של התקשורת מפחידות לפעמים. יש היום המון אוחזי עט ומקלידים שחורצים גורלות, מביעים דעות, תוקפים, משמיצים, מכפישים ולפעמים גם כותבים בלי משוא פנים, בהגינות ובהתחשבות מלאה. מהצד השני עומדים בני אדם ולא בהמות שאינן יודעות לקרוא ואינן מושפעות מהדברים.

רוב הכתבים מושפעים בסופו של דבר מהלך הרוח הכללי. אם הלפרין יקלע 2 נקודות ב-25 דקות ב-1 מ-7, יהיה קשה למצוא את הצדיק שיראה בו את הפוטנציאל הגלום, למרות המאזן שלו והתבוסה של הקבוצה. הרבה יותר קל יהיה להצטרף למקהלה ולבוז לו על היכולת, על המשחק, על הנרפות, על ההססנות ובהזדמנות זו להזכיר לו שרצה לשחק ב-NBA ודיבר על הצעת חוזה שקיבל מסיאטל, סיפור שכבר כינוי אותו ספין ויצאה ממנו המון רוח.

זו הופכת להיות אופנה. ספורטאי מראה יכולת חלשה לאורך זמן. מאכזב, לא פוגע, לא עומד בציפיות שהעמיד לו המועדון, קבעו לו אוהדיו ורצתה לראות התקשורת. בנוסף לכל זה, הוא גם מקבל 400 אלף דולר לעונה, החוצפן, אז איך הוא מעז לשחק כמו נחנח. הנה, אפילו בכדורסלע קבעו שהוא נחנח אחרי שהספחת קיצר את הרוטציה נגד צסק"א האגרסיבית והשאיר אותו בחוץ.

טוב, אז לנחנח נשבר, כנראה. וקצת כמו ילד, הוא הגיע אחרי משחק טוב שלו ובחסות איש המקצוע מה-NBA שהגעתו אומרת שבכל זאת יש סיכוי, מתישהו, אולי, הלפרין הירשה לעצמו להגיד מה שאמר.

עכשיו מתחיל הוויכוח. האם מן הראוי שהלפרין יעמוד מול העיתונאים וימשיך לדבר כמו כלום בכל מצב ובכל עת, גם אחרי שחיסלו אותו כל העונה? האם כל הספורטאים אמורים להיות מנומסים בטירוף כמו איש הספחת, שמתייצב לראיון תחת כל עץ רענן וגם אחרי שקילפו לו את העור? ואולי זה לגמרי בסדר ובכלל לא ילדותי, לבוא ולומר לאנשים בפרצוף מה הוא חושב עליהם?

סוג של 'כן, אני לא מחזיק מכם, לא מתחשב בכם, לא מעוניין אתכם בקשר. אתם לא הוגנים, לא מקצועיים, חסרי אחריות'. מאמננו הלאומי היה מוסיף בוודאי: 'ואתם גם חיות ומוצצי דם'.

אני לא יודע איך היחסים בין הלפרין לתקשורת יתפתחו בעתיד, והאם הוא יירגע קצת ויחזור בו ויהיה הבחור המחונך, הנעים והאכפתי שהוא. אני לא בטוח, אגב, אם בתקנון מנהלת הליגה יש חוק שמחייב שחקנים לדבר עם התקשורת אחרי משחקים בכל מצב. ביורוליג זה עובד. ראינו ושמענו את השחקנים מתוך חדרי ההלבשה, כל אחד ואחד מהם, גם אחרי תבוסות קשות.

קחו את שרון ששון, למשל. הוא לא מדבר. לפעמים זה נראה מגוחך, אבל הוא לא מדבר. סוכר פיו, רוכס שפתיים. אפילו לא מלה קלה ככה, בקטנה, בשדה התעופה לפני שעולים על מטוס. אני לא יודע להגיד לכם אם קהל האוהדים של מכבי ת"א מת על זה או לא ואם זה בכלל מעניין אותו אם השחקן התשיעי שלו מדבר פעמיים בעונה או גם זה לא, אבל לאורך זמן ההתנזרות
מהתקשורת היא החלטה של השחקן. בעיני, זה נראה מוזר שבחור בן 28, שחקן מכבי ת"א ונבחרת ישראל, לא מוכן לומר מלה לנציגי התקשורת. בעיניי זה מוריד מערכו, מצביע בעיקר על חוסר ביטחון.

הסיבות שלו, עם זאת, יכולות להיות מגוונות מאוד: אולי עוותו פעם את דבריו ומאז הוא מחרים את כל נציגי העיתונות בבחינת זה נבלה וההוא טריפה? אולי הוא חושב, ששחקן של שמונה דקות ביורוליג, מוטב לו שיעבוד קשה, כמאמר הקלישאה הבלתי נסבלת, ושידבר במגרש ולא בעיתונים ובאתרי האינטרנט? גם יסאיטיס כזה, אם הבנתי נכון. לא מדבר. אולי יותר טוב לו ככה. משבחים אותו? חותכים אותו? הוא לא מדבר ויהיה מה שיהיה.

הלפרין לקח החלטה. כרגע הוא שם את עצמו מעל העיתונאים. הם קטנים ועלובים, ולכן לא מגיע להם שהוא, השחקן המוכשר והמוצלח, יחלק עמם את דיעותיו ותחושותיו אחרי מה שעשו לו. יש כאלה שאומרים את זה בפה מלא, כמו יותם, ויש כאלה, לא מעטים אגב, שחושבים ככה, אבל כלפי חוץ ממשיכים לשחק את המשחק פה ושם.

ויש גם את המתוחכמים, שגורמים לך לרדת מהם ובכל פעם שתפנה אליהם לקבל כמה מלים או לענות תשובות, יישבעו לך שבאמת אין להם מה להגיד. זה לא שהם לא רוצים, פשוט אין להם מה והם אמרו כבר את הכל בכל מיני צורות ובכל מיני ביטויים, שתמיד חוזרים על עצמם וקצת נמאס להם. אז תבין אותם ועזוב אותם ותן להם לחיות. אהה, והם מבטיחים לך, שברגע שיהיה להם משהו חשוב הם יגיעו אליך לראיון גדול ובלעדי. כמובן שהרגע הזה לא מגיע
אף פעם.

יש צד שגורס, שצריך להוקיע את הלפרין על הדברים שאמר, ויש כאלה חושבים שמותר לו לשבור את הכלים. כמו שאנשים מגיבים ללחץ באופן שונה, הם מגיבים בדרכים שונות גם לביקורת, שהיא בפירוש אחד הביטויים ללחץ שיושב על כתפיים של שחקן. הלפרין בחר לבעוט במסוכמות בפומבי ולומר לאנשים מה הוא חושב עליהם, כמו שהם אומרים עליו. קטנוני? ילדותי? בטן מלאה? טעות שיתחרט עליה? הכל יכול להיות. זו הבחירה שלו וזה לגמרי בסדר מבחינתי, אלא אם כן יש איזה חוק ליגה שמחייב שחקנים להתראיין אחרי משחקים. במקרה כזה צריך להעניש אותו אם הפר את התקנון. אבל אם לא? שיהיה בריא ויתבשל במיץ של עצמו.