פוטנציאל. פיני גרשון התלהב מאוד מאולימפיאקוס כששיחק מולה ברבע גמר היורוליג. הוא אמר שהולך להיות קשה מאוד, הוא צפה שלא יהיה 0-2 חלק, הוא שיבח את יונאס קזלאוסקאס, לא הסתיר את האהדה שלו לתיוס אדני והחמיא לסייבוטיס, ואסילופולוס, ז'יז'יץ', פפאמקריוס וסחורציאניטיס. מה רע לו לאמן חבורה בעלת בסיס צעיר, שכמעט כל איש מקצוע רואה בה פוטנציאל גדול מאוד להתפרצות כבר בעונה הקרובה?

כסף. מיליון יורו לעונה, הלו. עשרה חודשי עבודה, בערך, או.קיי? מאה אלף יורו לחודש. יותר מ-3,000 יורו ליום. משהו כמו 17,500 שקלים ליום. ותמשיכו אתם בחישובי שכר לשעה ולדקה ולשנייה אם מתחשק לכם.

נוח. אתונה זה קרוב. טיסה ישירה, צ'יק צ'ק הכל, בלי בעיות. רק אפס פילזן או אולקר קרובות יותר, אבל שתיהן לא מתכוננות כל כך חזק ורציני לפיינל פור של היורוליג בשנה הבאה, שיתקיים באתונה. גרשן אוהב אתגרים. גם קרוב, גם פיינל פור בעיר הביתית – אין יותר טוב מזה מבחינתו.

דווקא. אני מניח שמאחורי הדברים יש גם אלמנט ילדותי משהו של אחיזת ידיים ומי חזק יותר. גרשון נפגע מאוד מההתייחסות של רענן כץ כלפיו, והדם הרע נטף וחלחל גם כלפי צד השני. הוא הודיע לא פעם שלא יעבוד במקום שלא מעריכים אותו ולא אוהבים אותו, והשתמש בטיעון הזה בין השאר כשהסביר מדוע לא יעבוד בהפועל ירושלים גם אם ארקדי גאידמק יציף אותו במזומנים.

לפחות על פניו אפשר להעריך, שהקטע הזה של ללכת הלאה, לצאת לאירופה לקבוצה בעלת פוטנציאל ולהוכיח את עצמו גם שם, נובע גם מרצון אמיתי-מקצועי להוכיח את יכולתו מעבר להצלחה בקבוצה אחת בלבד, וגם כדי להראות למכבי שאלמלא "החמור" ההוא, מבחינת גרשון, הייתי נשאר אצלכם וממשיך להצליח גם הלאה. בכל מקרה, בסופו של דבר הוא לא יחזור להיות פרשן.

פרישה? להבדיל מהפעם הראשונה בה פרש, גרשון כמעט שלא השתמש בחודשים האחרונים במושג הזה לגבי עתידו. הוא דיבר על עייפות, על הפסקה, על מנוחה, אבל אני לא זוכר הרבה פעמים, אם בכלל, בהם אמר שהוא רוצה לפרוש סופית מכדורסל. הוא גם רמז לא פעם, שבכל הקשור למכבי ת"א אלה המשחקים האחרונים שלו, אבל השאיר פתח לגבי מקומות אחרים. הצעה גרנדיוזית מקבוצה גדולה, ואולימפיאקוס המשודרגת היא כזו, פותרת לו בקלות את כל ענייני המינוחים והמושגים למיניהם וחיצי הביקורת שיופנו כלפיו על אופיו המתהפך ולשונו הלא אמינה.

יוון. חז"ל היו אומרים: צריך מאמן לעבוד לפחות עונה אחת בכדורסל היווני, כדי לדעת שעשה כל מה שניתן לעשות בכדורסל האירופי, וחווה מקרוב את כל מה שיש לאתונה להציע. הסימנים האחרונים מעידים, שהכדורסל היווני נמצא בקו עלייה מרשים, הגיע לשיא באליפות אירופה האחרונה בבלגרד ויתפוצץ בפיינל פור הקרוב באתונה. גרשון רוצה להיות שם, כי אירועים כאלה מחזיקים אותו בכדורסל וכי אין הרבה אתגרים גדולים יותר מאשר לנסות ולתת בראש לז'ליקו אוברדוביץ' בדרבי של אתונה.

יוונים. יש משהו מאוד דומה בהתנהלות היוונית והישראלית, הן מבחינת האוהדים והן מבחינת התקשורת, להבדיל מההתנהלות הספרדית, למשל. יהיה קל יותר לגרשון לספר בדיחות קרש/גסות לעיתונאים היוונים שיצחקו כמו חזירים, מאשר לספרדים המנומסים והתרבותיים. הכל יותר מזרח תיכוני באתונה מאשר בויטוריה, וגרשון המנוסה יוכל לשחות שם בכיף בלי יותר מדי בעיות, ובטח כל עוד העסק ילך חלק והניצחונות יבואו בזה אחר זה.