הלם ותדהמה באתונה - צסק"א ופנתינאייקוס בגמר היורוליג. צפו למבזקים מיוחדים מדי שעה, ולפריצות בשידור חי מסביב לשעון. איך, למה ומתי נפלה עלינו הסנסציה הזו? מי פילל ומי מילל שמלאגה וטאו הפייבוריטיות יינגפו ללא תנאי ויפנו את הבמה לנמושה המקומית ולחברתה מהכיכר האדומה? שנאמר: פששששששששש.

בסופו של יום, ואחרי שהתפזר עשן הקרבות, יש לנו פיינאליסטיות. עכשיו, לפנינו דילמה לא פשוטה - בעד מי אנחנו? הרי לא יעלה על הדעת שנצפה באירוע ספורטיבי כלשהו - מכדורסל ועד קלאס - ולא נבחר לנו בקפידה מישהו, שיזכה באהדתנו עד לאין קץ, או לפחות עד שנחליט אחרת. הבעיה עם גמר היורוליג היא שהוא יפגיש שתי קבוצות שבאופן כללי ממש, אבל ממש בלתי נסבלות בעליל בעיניי.

עזבו אתכם רגע משחקנים אלה או אחרים, או מכמות האיי.קיו שבגולגלתו של המאמן הזה או ההוא. כמועדונים, בראייה היסטורית, אני פשוט לא סובל אותם, מה לעשות? ולא מדובר ברגשי תיעוב קלילים, העלולים להתנדף עם כל רוח מערבית מכיוון הנמל של פיראוס. לא סובל אותם קטגורית. לגמרי ובמלוא מובן המלה. לא את צסק"א, לא את פנתינאייקוס ולא את כל מה שקשור בהן.

מה עושים? שאלה טובה. הרי על השידור בטלוויזיה לא אוותר, וישיבה באדישות ומתוך חוסר אכפתיות לגבי זהות המנצחת לא באה בחשבון. כנראה שאין ברירה, אלא לעבור קבוצה-קבוצה, מאמן-מאמן ושחקן-שחקן, ולמנות בזהירות, ותוך כל ההסתייגויות המתבקשות, מי יותר סימפטי, מי פחות ומי לא מזיז לי כהוא זה. אולי לא הדרך האידיאלית לבחור צד, אולם מצבים קשים מחייבים החלטות קשות. היידה, יוצאים לדרך.

צסק"א

פאפאלוקאס - מלך, לא פחות.

לנגדון - תותח.

הולדן - יום צל"ש, יום טר"ש, ככה.

סמודיש - מלך לא, אבל נסיך.

טורס - נשמה. מאוד אוהב אותו.

אנדרסן - הלוואי על איזו קבוצה בארץ אחד כזה.

סבראסנקו - לא משהו.

ון דן שפיגל - ממש לא משהו.

פונקרשוב, קורבאנוב, פשוטין - נקסט.

מסינה - קיסר, נומרו אונו, אפר ועפר לרגליו. כל מלה מיותרת.

פנתינאייקוס

דיאמנטידיס - מלך, בטח מלך.

שישקאוסקאס - מאוד אוהב.

באטיסט - אחלה שחקן.

וויאניץ' - יאללה, בסדר.

בצירוביץ' - אף פעם לא סבלתי אותו.

אלברטיס - שקיעתה של הזריחה.

חציברטאס - סתמי.

צרצאריס - גם.

דיקודיס - אפילו עוד יותר.

דלק - תזכירו לי?

אובראדוביץ' - תקשיב לי טוב, קואוץ'. לא מעניין אותי שאתה מאמן גדול, ענק, עצום, נורא הוד ומלא תארים ככוכבי השמיים לרוב. אתה הדבר הכי בלתי נסבל שדרך על הפלנטה הזו מאז הפקקים ומצוקת החניה בגוש דן. ביום שאהיה בעדך, ג'ירפות סגולות יקפצו ראש ממרומי מגדל עזריאלי אל בריכת השחייה האולימפית שתיבנה באמצע נתיבי איילון. הבנת, או שאתה רוצה את זה בסרבית?

בשורה התחתונה ובהחלט בלית ברירה - צסק"א. אבל אולי אפשר לסדר איזה פיצוץ בלתי-ספורטיבי אך חביב? נאמר, מקבץ חזיזים ורימוני עשן מיציעי שני המחנות באמצע הרבע השני או משהו? למה לא? נשלח לכל הרוחות את שני המועדונים האהודים כמו מיגרנה רב-ערוצית, וניתן את הגביע לטאו. מישהו יודע איך משיגים את הקומץ של ויטוריה?

shaharhermelin@gmail.com