עלתה השאלה האם קיד טוב מנאש או לא. הילדד (שני D במלהKIDD) ממלא את מסד הנתונים במספרים כפולים משולשים (להלן: טריפל דאבל), שחקן הגנה טוב, מוסר בחסד והביא עם וינס קארטר את הנטס לפלייאוף ללא קו קדמי ראוי לשמו בייחוד כשקרסטיץ' פצוע רוב העונה. איך הוא בהשוואה לסטיב נאש, בעל התואר הכפול של ה-MVP שהיה קרוב לטריפיט?

קצת סטטיסטיקה: קיד שיחק 13 עונות ב-NBA. העונה הוא העלה את הממוצעים שלו וקלע בממוצע 13.0 נקודות, לקח 8.2 כדורים חוזרים, מסר 9.2 אסיסטים, חטף 1.6 פעמים ואיבד 2.7 כדורים. נאש שיחק 11 עונות ב-NBA. העונה הוא קלע בממוצע 18.6 נקודות, הוריד 3.5 כדורים חוזרים, מסר 11.6 אסיסטים (ראשון בליגה), חטף 0.8 פעמים ואיבד 3.8 כדורים. לכאורה תיקו, אבל יש מספר סעיפים נוספים שצריך לקחת בחשבון:

א. קודם כל, נאש קולע מעל 50% מהשדה בכל שלוש שנותיו בפניקס, כאשר השנה הוא מגיע ל-53%. מהעונשין נאש קולע ב-90%. מהשלוש מעל 45%. נאש עצמו הוא איום התקפי לעילא ולעילא ואם תלחץ עליו הוא ימסור את הכדור לשחקן חופשי. אם לא תלחץ עליו, אז הבחור יקלע. קיד קולע פחות מ-41% מהשדה ו-78% מהקו. קיד מנהל משחק מצוין, אבל לא ממש איום התקפי מסוכן. כל עוד קיד לא ממש איום קליעה רציני בפני עצמו, אז הוא לא יצליח להפוך למועמד רציני ל-MVP. כדי להקצין מעט את הנקודה אפשר לומר, שטייסון צ'נדלר לקח 12.4 ריבאונדים למשחק, אבל 9.5 נקודות משאירות אותו רחוק מאחור ברשימת הגבוהים הטובים של הליגה.

ב. בהגנה רבות דובר על כך שנאש הוא חור הגנתי. יחסית לקיד זה נכון. קיד יותר חזק פיזית ויודע לשים גוף על השחקן מולו, לבצע בוקס אאוט, ולהטריד הרבה יותר. לא מדובר על שחקן הגנה מהסוג של רון ארטסט, או ברוס בואן (ללא העבירות המלוכלכות), אבל עדיין קיד בהגנה ישים ידיים, יחטוף כדורים ופשוט לא יהיה מוקד לחגיגה התקפית של היריב. הגנה לא היתה פקטור בבחירתו של נאש פעמיים ל-MVP, אבל הגנה היא בהחלט אחת הסיבות שבגינה קיד מצליח להיות בטופ של הרכזים לאורך כל כך הרבה זמן.

ג. סגנון המשחק של פניקס בנוי על כך שכל הזמן הכדור אצל נאש. הוא קובע את כל המהלכים והכל עובר דרכו. נאש מאוד מהיר ולכן גם פניקס וגם דאלאס לפני כן שיחקו כל הזמן באוברדרייב. המטרה עם נאש היא לרוץ, להגיע לכמה שיותר מצבים ולקלוע כמה שיותר. קיד פחות צנטרליסטי. במהלך המשחק לא תמיד קיד קובע את המהלך ההתקפי, אלא גם וינס קרטר מסדר משחק לעיתים. המשחק של ניו ג'רזי יותר איטי. הסעיף הזה תומך דווקא בגדולה של קיד שמשיג סטטיסטיקה נאה תוך כדי מהלך המשחק.

ד. אי אפשר לדבר על שחקן בלי להסתכל על המאזן הקבוצתי. פניקס סיימה עם 61 נצחונות, ניו ג'רזי רק עם 41 (ו-41 הפסדים). פניקס קולעת מעל 110 נקודות בליגה (מקום 1), ניו ג'רזי רק 97.6 (מקום 15). פניקס סופגת 102.9 (מקום 23), ניו ג'רזי 98.3 (מקום 13). הנטס סופגים יותר נקודות מאשר הם קולעים. הבוטום ליין זה לנצח. שחקן יכול להיות מלך הסלים של ה-NBA וכל עוד קבוצתו לא מנצחת מספיק, הוא לא יחשב כאחד הגדולים באותה שנה, ע"ע מקגריידי. קווין גארנט נותן יופי של סטטיסטיקה, אבל רק כשקבוצתו סיימה בראשות המערב, הוא קיבל את ה-MVP.

לברון הביא את קליבלנד למאזן של 50 ניצחונות, קיד לא עשה את זה השנה. בלייקרס קובי ברייאנט עם סגל משלים פחות טוב מזה של הנטס (כולל למאר אודום שהחמיץ 26 משחקים) הביא את הקבוצה שלו לפלייאוף. אצל קיד לא ראינו את הדומיננטיות הזו. שאראס באירופה נחשב עילוי לא בגלל סטטיסטיקות ולא בגלל מסירות העין העקומה, אלא אך ורק בגלל שלוש אליפויות יורוליג, אליפות אירופה וניצחון על האמריקאים.

קיד הביא את הנטס שתי עונות ברציפות לגמר ה-NBA ועל כך הוא מקבל כבוד, הסטטיסטיקות הן משניות. פניקס סאנס נבנתה בצלמו ובדמותו של סטיב נאש. יש הרבה קלעים, יש חודרים ויש מי שיחפה בהגנה. זה הביא את פניקס למאזן השני בטיבו בליגה, ולכן נאש כשחקן המוביל בפניקס עדיף על קיד כשחקן המוביל בניו ג'רזי.

מאמר קצת מסובך בשביל מסקנה פשוטה וטריוויאלית - אבל מה לא עושים בשביל חולצה של כדורסלע?

שהם זיו