פרוויס שורט שיחק כאן בקושי חצי שנה, אבל יישאר בלבבותיהם של רבים לנצח נצחים. ועכשיו, אחרי שהשתמשתי בשורת הקיטש היחידה שמותרת לי בכל קטע על פי התקנון, אפשר לגשת לעיקר.

1991/92. זו היתה אחת העונות היותר טובות שאני יכול לזכור. גמר הפלייאוף בין מכבי להפועל ת"א הלך לחמישה משחקים. מצד אחד של המגרש עמד מייק מיצ'ל המיתולוגי, כבד הגפיים ואמן השימוש בקרש. מהצד השני, כבד גפיים אף הוא, ניצב פרוויס שורט. בחלק גדול מהזמן השניים גם שמרו זה על זה. והיה שם גם אחד, גדול חביבינו בכל הזמנים, השריף דייויד ת'רדקיל, לבוש אדום, אבל בואו לא נדחוף אותו לכל מקום בכוח. הקטע הזה הוא על פרוויס.

ואיזו סדרה זו היתה. אם כי, בסוף, ברגעים האחרונים בהחלט, כוחו של פרוויס הקשיש והנפלא כבר לא עמד לו והוא שלח שני אייר-בול לשלוש, שלא שכחתי עד עצם היום הזה. כן, קשיש היה פרוויס. והבעת פניו עגומה בדרך כלל, כשל זקן חכם וטוב לב.

את הפועל ת"א אימן אז רלף קליין, שבמהלך אותה עונה אמר שפרוויס הוא השחקן הטוב ביותר שיצא לו לאמן. רלף החליט שוויין קמבל לא מתאים לו וחיפש לשנות כיוון ולהביא שחקן חוץ. הגיעו נבחן או שניים לאוסישקין הלח, וכשעלתה האופציה להביא את שורט היה קשה מאוד לקליין לסרב, אפילו שפרוויס הגיע כשהוא לא בכושר משחק. עכשיו אתם מבינים איך הוא הלך גם על צ'יימברס כמה שנים מאוחר יותר במכבי ת"א?

שורט בא כשהוא בן 34, אולי 35. הוא היה סקורר גדול שדפק כמה וכמה מאות הופעות ב-NBA, כמעט 1000 אם אני זוכר נכון, ועשה לעצמו שם משובח. כבר היה מבוגר וגם שמן. הוא בקושי רץ על הפרקט בתחילת הדרך, אבל הראה חוכמת משחק והניסיון שלו זלג מכל פעולה.

ראש וראשון לנהנים מצירופו היה השריף האליל (הנה, שוב הוא), ששיפר את ממוצעיו והחל לתת הצגות של 30 נקודות ויותר. פרוויס פשוט ידע שאת התאבון העצום של השריף צריך לספק, גם על חשבון הנקודות של עצמו. הוא מסר ומסר וחיפש את ת'רדקיל, ומי שהכיר את השריף מקרוב ידע לספר שהוא מאוהב בתוספת החדשה, ורוחש המון כבוד והערכה. כמו אח צעיר לאח גדול, שעשה כמה דברים בחיים שלו.

גם שורט התרגל לאזור ולמקום, שמר על גבוהים בהגנה, הוריד ריבאונדים, מסר נהדר וקלע צ'אקות מרהיבות בזריקה הקשתית להפליא והנינוחה להדהים שלו. איזה איש הוא היה, פשששש.

לימים, כשהגיע גמר הפלייאוף, התלונן פרוויס בראיון לנשיא הסיפרה על כך שהפועל העבירה משחק (או שניים, כבר לא זכור), מאוסישקין ליד אליהו. "מעודי לא שמעתי על דבר כזה", העיר וכל הארץ החרישה כדי לשמוע את דבריו שנאמרו בטון שקט, פייסני ומלומד. ומכבי אכן ניצחה. אכן כי כן, כמו שלימד אותנו לומר דני דבורין בשעתו. עוד אליפות. אחת לפני שהעסק קרס בשאון רב בכפר בלום.

24.4 נקודות היו לשורט בסיום אותה עונה, והוא הוסיף גם 4.6 ריבאונדים ו-4.0 אסיסטים למשחק. הגיע לכאן עוד בימים שתותחי NBA נחתו באירופה מפעם לפעם, ועם 14,607 נקודות ב-12 עונות ב-NBA הוא חייב להיות השחקן בעל הרקורד הכי עשיר ששיחק בישראל, פרט לטום צ'יימברס. נדף ממנו ניחוח מיוחד, NBA קלאסה. משהו ששמור לגדולים באמת. היום, אם הבנתי נכון, הוא עובד בארגון השחקנים של ה-NBA.