ברוח הימים האלה, עת הטקסטים מתקשים להתגבש לכדי חתיכה אחת, הנה שורה של נקודות והערות בסיום המשחק בין עירוני נהריה להפועל גליל עליון.

1. קבוצה ביתית שמגיעה למשחק מכריע ומסיימת את הרבע הראשון בפיגור 15, צריכה לדעת שמשהו אצלה לא בסדר. רמת המוכנות הטקטית, רמת המוכנות המקצועית, החיבור בין השחקנים בקבוצה, החיבור בין השחקנים למאמן ולהיפך, החיבור בתוך הצוות המקצועי. משהו שם לא טוב. אני לא יודע מה, אבל בתוך הקבוצה עצמה ודאי יודעים.

2. לרגע עמד באוויר חשש אמיתי וכבד, שלא תהיה ברירה אלא ללמוד להגות, או לפחות לוודא אחת ולתמיד מה שמו המדויק של אוקוצ'וקוצ'ו מנהריה, סוג של סקורר משובח שאין לו בעיה לקלוע גם 35 נקודות כל משחק אם יבקשו ממנו. לא נעים לומר בקול רם, אבל אולי טוב שהעניין נחסך מאיתנו. נהריה לא בפיינל פור, תמה העונה של אוקוצ'וקוצ'ו. אני מבטיח שאלמד אם הוא ימשיך כאן לעוד עונה.

3. ג'ף גריר. אישית, התאכזבתי ממנו לאורך כל העונה. אני חושב שהוא לא תרם מספיק בשום קטגוריה. לא יודע למה ציפו ממנו בדיוק מיקי ברקוביץ' ואריאל בית הלחמי, אבל ציפיתי למין אולאראונד גארד/פורוורד כזה שעושה הרבה מכל דבר. זה לא קרה. לא אתמול ולא בכלל. הוא גם זה שאיבד את הכדור בהתקפה האחרונה נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא. במקום לקחת על עצמו, הוא ניסה מסירה מסובכת שלא הגיעה לאף אחד. הפסד של פראיירים אמיתיים, לא להאמין.

4. יפה לראות את רביב לימונד לוקח על עצמו כל כך הרבה אחריות. היתה לו עונה מצוינת, אני חושב אפילו שיש לו את המספרים הכי טובים בארץ מבין כל הישראלים (מי שרוצה שיבדוק, אני עובד אצלכם?). ברם אולם ואף על פי כן, יותר מדי שקוף לתת לו את ה-OPEN הזה בכל ההתקפות האחרונות. יש לו יכולת, יש לו הכל, באמת. ניסיון אין לו מספיק, עדיין. הייתי שם את הכדור בידיים של אוקוצ'וקוצ'ו במצבים האלה. שתי טעויות קשות של לימונד בסיום, יחד עם אחת של קוז'יקרו ואחת של גריר בסיום, גמרו לנהריה את המשחק אחרי שכבר הובילה ב-7. איזה פראיירים.

5. ברק פלג אימפריה. חבל על הזמן. איזה שחקן ששי נהדר ומדהים, אפילו שהוא כבר בן שלושים ומאה. העבירה הרביעית שלו במאבק עם קני אדלקה על ריבאונד לא היתה לדעתי, אבל החמישית, כמה שניות מאוחר יותר, דווקא כן. וחבל, לא אופייני לשחקן מנוסה כמוהו, אבל כנראה שהכעס והלהט והסערה שבעבעו בתוכו הוציאו אותו מריכוז לכמה שניות וגרמו לו לבצע את החמישית, שהיתה מיותרת מאוד.

6. נהריה חזרה מפיגור 15 ברבע הראשון עם חמישייה שכללה ארבעה ישראלים ובראשם פלג, ביד מצוינת מכל טווח בהתקפה. היו שם גם אורי קוקיה, במשחק הגנה ולחימה מרהיב שהדביק את כולם, רביב לימונד ועמית בן דוד. מנדז היה החמישי. כשהושג שוויון פחות או יותר, חזרו רוב שחקני החמישייה. עד כמה שזה נשמע אולי תלוש, אם קוקיה היה על המגרש בדקות האחרונות אני מאמין שנהריה לא היתה מפסידה. הוא האיש שחיבר הגנתית, הוא האיש שהיה מקשה על גליל שקלעה באחוזים גבוהים מאוד ברבע האחרון.

7. הבעיה עם קוקיה היא כמובן בהתקפה, שם הוא בדרך כלל לא נספר ולא נחשב, אבל כל עוד הוא על המגרש ישנה מחויבות קבוצתית להגנה. זה נובע מעצם נוכחותו, הוא פשוט מדביק את האחרים בהתלהבות שלו, בעבודה בריבאונד, בעבירה שצריך לבצע עכשיו כי אין מחר, בגוף שהוא שם במאבק על כדור חוזר. חבל מאוד שבית הלחמי ראה בו רק כלי כדי לסגור הפרש, ולא החזיר אותו מאוחר יותר לסיבוב נוסף במגרש. כי ברגע שחזרו כל האוקוצ'וקוצ'ו והווקושיץ' וכאלה, נהריה שיחקה התקפה, אבל לא הגנה.

8. חואן מנדז הוא שחקן התקפה מוכשר מאוד, אבל כנראה שגם חמור לא קטן. הוא הכשיל את עצמו בתקרית המיותרת עם גילי מוסינזון ברבע הראשון, ומה היה חסר שירחיקו אותו? נראה לי שהשופטים לא רצו להרחיק שחקן כבר אחרי חמש דקות ולשמוע אחר כך עד סוף ימיהם שהכריעו את המשחק. תכל'ס, מנדז סבל מכמה דקות טובות של חוסר שיווי משקל ועד שהתאפס לקח זמן והוא גם הסתבך בעבירות. בסופו של עניין, יצא ששיחק רק 21, שש דקות מתחת לממוצע שלו, וכל זה דווקא במשחק הכי חשוב של נהריה.

9. יוגב אוחיון נתן וואחד משחק, אולי הכי טוב שלו שיצא לי לראות בקבוצה הבוגרת. אל תשלחו אותי לטריפל-דאבלים שלו מימי בית הספר. זה לא בשבילי הדברים האלה, בחייכם. אני מתחיל להחשיב עניינים רק מליגת העל. אחריות, מנהיגות, פתלתלות ראויה. ואם עודד קטש קפץ עליו בסיום מרוב אהבה, כנראה שהוא יודע למה. מה שכן, בהגנה יש לו עוד הרבה להשתפר.

10. טריי סימונס. יא אולוהים, איזה שחקן. איזה קלאץ' אחראי ומיומן ונינוח. תותח, רב חובל, קצין וג'נטלמן. פשששש. חזק מאוד, התרשמתי לאללה. קלאסה.

11. עמרי כספי דפק כמה שלשות כמו מכונה. איזה יופי זה נראה. ישראלי של 2.03 (מה הגובה שלו?) נותן צ'אקות בזו אחר זו. מיוחדות אלה, מיומנות, בטוחות. קצת קשה לי להסביר כרגע, צריך לראות את זה שוב. יופי של עבודה.

12. אני בדרך כלל מאוד אוהב את סשה בראטיץ'. חייב להגיד שהוא די שוטט על המגרש הפעם רוב הזמן, אבל במאני טיים היה לו סל או שניים חשובים, וכשהיה צריך לקלוע עונשין קלע בלי בעיה. משהו בו נראה לי חיוור, עם זאת. אולי היה חולה או משהו? אולי הוא עדיין מצטער שהגיע כי יש פה מלחמה כל הזמן והוא בכלל רצה לשחק באוקראינה?

13. תגידו, אוקוצ'וקוצ'ו מפגיז רציני, נכון? אז איך תסבירו שהיו לו 7 ניסיונות לשלוש ולאבישי גורדון 8? ואללה, אם אני שחקן, או אם אני קלעי, אני רוצה שעודד קטש יהיה המאמן שלי. הבן אדם נותן יד חופשית שזה לא להאמין. איזה כיף זה יכול להיות.

14. והאמת? לא הבנתי את הקטע של נהריה עם ווקוש'יץ'. נראה לי שחקן-שחקן, אם רק יבנו עליו או סביבו. לא מבין למה ואיך קרה שהוא נדחק כל כך לאחור לאורך העונה. בטח יש הסבר כלשהו, רק לגמרי לא בטוח שהוא מניח את הדעת. בטח לא ביום שאחרי.

זהו, 14 נקודות נראות לי כמו די והותר, לא?

אהה, ונהניתי. סוף-סוף זה קרה במשחק שלקוח מתוך הסיבוב השלישי.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.