נסיכה ב' נוהגת להתעורר מוקדם. מאוד מוקדם. הממוצע שלה, בדיוק כמו האחוזים של יסאיטיס מהשלוש, נע בן חמש לחמש וחצי. המינוס של העניין ברור, הפלוס גם - רואים NBA, לפחות את חלקו האחרון של המשחק.

ואל יהא הדבר קל ופשוט בעיניכם: עם כל הכבוד לליגה הטובה בעולם, את נסיכה ב' מעניינים הרבה יותר הארנבים המצוירים והפרות המעופפות (או להפך), הקופצים באותם רגעים ממש בערוץ "הופ". בקרב המתנהל על השלט-רחוק היא מחזיקה בידיה נשק קטלני: פיוז קצר, וזוג ריאות שיכול להקפיץ ממיטותיהם בבהלה לא רק את הבניין כולו, אלא את תושבי גבעתיים-רבתי. עקב כך, נוסח בשבועות האחרונים מסמך הבנות בינינו ("קחי עוד 20CC אוכל ותני לברון ודאנקן") ואפשר לצפות במשחקים בשקט יחסי.

אז צפינו ביחד בלברון והחברים בועטים קיבינימט את הפיסטונס, ונהנינו מכל רגע. אני מהבעיטה, היא מהסימילאק. מסקנות ראשוניות: איזה שחקן לברון, אה? ואיזה שכונה נראה המשחק של קליבלנד לפעמים, אה? אין לי ספק שבמהלך הרבע הרביעי ובהארכות של משחק מספר חמש ישב וויל ביינום מול המסך וחשב: "כן! ככה משחקים נכון בשיטת 'תנו לי את הכדור ורדו להגנה! כזה אני רוצה להיות כשאהיה גדול!!". אין מלים. במשחק השישי זה כבר היה סיפור אחר לגמרי - גם המשחק של לברון, שהוכתב על ידי הדאבל-טימים והטריפל-טימים של דטרויט, וגם מהלך המשחק.

אגב, ומאחר שבימים האחרונים מדברים הרבה על שופטים בכל מיני הקשרים - נקודה מעניינת בנושא השיפוט בגמר המזרח. שמתם לב שבשני המשחקים הראשונים השופטים לא ראו את קליבלנד ממטר? בטוח ששמתם לב. במשחק השישי כל השריקות הגבוליות הלכו לכיוון של הקאבס, ואין לי ספק שלא רק מפני שהם שיחקו בבית. ככה זה, עם ההישגים בא הריספקט. להגיד לכם שזה אומר שבגמר לברון יקבל יותר שריקות מדאנקן, ג'ינובילי ופארקר? לא נראה לי. רק אם קליבלנד יהיו ממש בעמדת ניצחון, וגם אז לא בטוח.

מה יהיה בגמר? לא יודע. על הנייר הספרס בשישה מקסימום. יותר ניסיון, יותר כלים, יותר ביתיות. במציאות תלוי מי יצליח לכפות מה על מי. קבוצה מאוסה אחת עפה לפנות הבוקר, ואם נגיע לשכונה הנכונה - אלוהים גדול. גם לברון.

ומשהו אחר לגמרי

בין השעות 21:00-20:00 במוצאי שבת הייתי על הכביש. נסיעה בשליחות המשפחה. מה שאומר, שאת תיאור המחצית הראשונה בין ישראל ומקדוניה בספורט-שאין-לנקוב-בשמו שמעתי ברדיו. קורה.

מה אומר ומה אגיד, חוויה (אור)קולית של ממש. ראשית, לא סתם קיבל דני דבורין תפקיד מרכזי ומכובד בכדורסלע. אפשר לצחוק על האיש מהיום עד מחר, אבל הוא מגדולי הפטריוטים שבין השדרים, ומגדולי השדרים שבין הפטריוטים. ברגעים משמחים האיש חוגג, כאילו זה עתה צפה בלידת בנו הבכור או בתו הבכורה (אתר פוליטיקלי-קורקט אנחנו), וכל החטאה שלנו מוציאה מנהמת לבו זעקת שבר.

שנית, באולפן ישב נסים בכר, שחוץ מלשבש כל שם שני של שחקן, אחרי שהוא קרא ליריבה בפעם השלישית MACADONIA, תהיתי איפה החבר פטאר נאומוסקי שיבוא וידפוק לו ראסייה שתיישר אותו. ושלישית, אין אפס - עדיין עוברים באמצע התקפה לשמוע שבע דקות של חדשות, כאילו שאין לקול ישראל רשתות אחרות. אין מלים. נשתמע אחרי הפרסומות.

shaharhermelin@gmail.com