קטש ושרף בכל מקום ומכל עבר. זמן טוב לקטש ושרף קצת אחרים ממה שיש במקומות אחרים, אני מניח, מבלי ממש לבדוק. מקסימום חזרתי על משהו שמישהו אחר כתב. אמנם אסון, אבל לא עד כדי כך גדול.

קודם כל, אני עוד זוכר מצוין את הפרצוף של קטש בגמר הגביע ב-97' (או 96'), כששרף קבר אותו חזק מאוד על הספסל ואז הרים אותו פתאום לשחק. למי שמחזיק אצלו במקרה את הספר 'מדריך הכדורסל השלם לעונת 98/99', כדאי מאוד לפתוח בדיוק עכשיו בעמוד 25. צילום מדהים שאומר הכל, חבל שהוא לא סרוק אצלי בשום מקום אחרת הייתי עושה לכם את השירות.

שנית, לא האמנתי שצביקה שרף יחזור, אבל אם מסתכלים על זה מהעיניים של שמעון מזרחי ומוני פנאן זה די ברור. הם לא עושים צעד מבלי שיהיה לפחות איש אחד משלהם בתוך המערכת. צביקה הוא מכביסט. האבא של המכביסטים. יש כאן חזרה ברורה לשורשים, שילוב של ישן עם חדש. להנהלה היה ברור, אני מניח, שמינוי של שרף כמאמן הקבוצה היה גורר יותר תגובות רגזניות מאשר מחמיאות מצד האוהדים וקוני המנויים. במינוי של שרף כמאמן ראשי יש חזרה לעבר. בכל זאת, האיש לא אימן במכבי עשר שנים, לא אימן כבר שנתיים וחצי או משהו כזה ולא התחיל וסיים עונה באותו מקום מי יודע כמה זמן. רגע, לא אמרנו דברים דומים על רודני ביופורד? וזה לא שיש כאן אפילו הבעת עמדה. אלה פשוט עובדות.

אז איפה הייתי? אהה, אוקיי. על אותו משקל היה קצת גדול מדי ומרחיק לכת למנות את קטש חסר הניסיון ביורוליג, בלי המטריה האווירית של שרף. אחרי שרבי פנחס הגרשוני עזב לאולימפיאקוס, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, ראשי מכבי טרטרו בוקר וערב על הצורך במאמן עם ניסיון יורוליג והביאו את ספאחיה. אז מה קרה פתאום, עודד כשיר לתפקיד בלי ניסיון יורוליג? לא, הוא לא, אבל עם צביקה כחומת מגן וכאיש המנוסה לצדו או מאחוריו – המינוי הזה עובר.

שלישית, גיא גודס די שרף את עצמו, אני חושב. חשבתי וכתבתי ככה לאורך כל העונה. הרוזמה שלו היה דל מדי, הוא קפץ מעל הפופיק מהר מדי. ועכשיו מה?

נכון לכתיבת השורות, איך שאומרים, אני לא יודע מה נגמר ואם הוא יישאר בתפקיד או לא, אבל הטקטיקה של קטש הצליחה ופגעה בול. הוא לא רץ למשרת עוזר המאמן לצד מאמן זר שהוא אינו מכיר. גם קטש, לפי פרסומים, קיבל הצעות בעונה שעברה והחליט להישאר בגליל. החליט שהוא יגיע למכבי, אם וכאשר, רק כשיקראו לו להגיע כמאמן ראשי. והנה, עברה עונה והוא שם. וגודס? או שיהיה העוזר שלו, או שאפילו גם זה לא. קראתי שספאחיה הציע לו לעבוד איתו בחו"ל. לא הצעה רעה, אבל לא נראה לי שגודס ירצה עוד עונה מהסוג הזה. אפילו לראשל"צ מאוחר לחזור: עדי אזולאי כבר חתום. לא נעים לומר (כי סכסכן אני בטח לא), אבל מעמדת מוצא שווה לפני שנה-שנתיים, נוצר מצב בו קטש עקף את גודס בסיבוב. זה מה יש.

רביעית, המכה הגדולה ביותר היא לדור הביניים של המאמנים הישראלים, אלה שעוד האמינו או קיוו להגיע למכבי ת"א בזמן הקרוב. רק עונה חלשה כמו האחרונה תעלה את המועמדות שלהם מחדש. אני מדבר על אנשים כמו שרון דרוקר, למשל, או ארז אדלשטיין. אולי אפילו אריאל בית הלחמי או אריק שיבק, שהאמינו, יש להניח, שעבודה קשה והמשכיות תביא אותם למכבי ת"א, כמו שהביאה לנבחרת ישראל. מאמנים ראשיים הם כבר לא יהיו. אולי עוזרים. אולי.

חמישית, אני כל הזמן נזכר במשחק החשוב ביותר העונה הזו של הפועל גליל עליון בחוץ נגד נהריה, מחזור אחד לסיום העונה. שתי דקות לסוף נהריה הובילה ב-7 הפרש. המשחק נראה כמעט סגור, אלא שאז הגיעו שטויות מדהימות מצד שחקני נהריה בזו אחר זו וגליל ניצחה בסופו של דבר בנקודה אחת.

עכשיו תחשבו על זה: שרף, שסגר עוד לפני קטש, אמר אתמול שהשם של עודד עלה על הפרק עוד לפני הפיינל פור. אני מניח, שאמנם עלה אבל לא עמד בראש הרשימה. הוא הוסיף, שההופעה של קטש והגליל בפיינל פור חיזקה את הרושם ונתנה את החותמת הסופית לכך, שכדאי ללכת עליו. לאלה צריך להוסיף ודאי את הפערים הכספיים העצומים שבין החוזה של קטש במכבי, לבין חוזה עתידי של הגרשוני או הבלאטי.

ואני שואל: ומה אם הם לא היו מנצחים בנהריה? ומה עם האוקוצ'וקוצ'ו ההוא, וקוז'יקרו וגריר לא היו עושים את הטעויות ואיבודי הכדור הסתמיים האלה? גליל לא היתה מנצחת, לא היתה עולה לפיינל פור, לא כמעט-מנצחת את מכבי, ולא מסיימת את העונה במקום השלישי. גם אז מכבי היתה מחתימה אותו? לא כל כך נראה לי. היו מחכים עוד שנה, עוד שנתיים. נותנים לו להמשיך ולהתבשל. המון מזל יש במינוי הזה של קטש.

ששית, אם כבר ענייני גורל, כנראה שצריך לבדוק את האופק של צביקה שרף, או איך שאומרים את זה. אולי פלוטו התנגש בצדק שהרים כדור לשבתאי שנגח בוונוס? איזה שינוי מוחלט בסטטוס, פשוט לא להאמין. ממצב של מאמן שאין לו עבודה חוץ מנבחרת ישראל שכשלה (ובניגוד לרוב המאמנים שכשלו במוקדמות אליפות אירופה או באליפות העולם, לא פוטר או התפטר), הוא הפך למנהל המקצועי או המנכ"ל או מה שהוחלט שם, של מכבי ת"א.

שנים הוא ראה את פיני גרשון מהצד, את דייויד בלאט, ועשה רושם שהוא לא באמת מאמין שיחזור לאמן את מכבי ת"א. אז הוא באמת לא חזר, אבל הג'וב שקיבל לא פחות טוב מזה. אולי אפילו עדיף. יש מי שאומר ששרף של השנים האחרונות הוא פאסה קומפוזה בכדורסל. שמעון מזרחי, מוני פנאן ושאר החברים שלהם לדירקטוריון מכבי ת"א לא מסכימים עם זה. הוא נשאר אחד משלהם והוכחה היא בעצם מינויו.

שביעית, מאוד יכול להיות שלקטע הטלוויזיוני יש קשר, אפילו קטן, למינויים האחרונים. שמעל'ה חזר אתמול פעמיים בפני אנשי ערוץ הספורט על כך שקטש הוא גם פרשן בטלוויזיה, "ואם הוא היה כל כך לא טוב לא הייתם לוקחים אותו לעבוד אצלכם". הוא ממש מנה את זה כחלק מהרזומה הכדורסלני שלו לצד העובדה ששיחק במכבי ובפנתינאייקוס. ואללה, איזה נימוק מעניין. פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה. איזה מזל יש לשרף, שהוא הקפיד לפרשן משחקים ולשבת ביציע העיתונות מדי חמישי בלילה ולדבר על השגיאות של ביינום וספאחיה. עכשיו אפשר לדעת בוודאות, שמזרחי רואה ושומע הכל. אם היה נשאר לעבוד רק בנבחרת, הערך שלו היה ודאי בירידה כי הוא לא פרשן טלוויזיה. פשששש, איזה מזל יש לצביקה שהוא הלך על הג'וב.

שמינית, אף אחד לא באמת יודע מה היה שם עם דייויד בלאט. העובדות הן, שבלאט התראיין אתמול מתוך מסיבת החתונה (ואגב, נאה רפאל כתב היום בעיתון של המדינה, שאפילו תוך כדי דברי הרב במעמד החופה של איש המשק של מכבי וזוגתו, אנשים דיברו על המהלך של מכבי. למה צריך לכתוב דבר כזה, רפול, לא מספיק שזה הפריע לזוג והרגיש לא נוח במקום עצמו, צריך גם לתת לכל המדינה לדעת מחוסר הכבוד הזה?).

חוזר אחורה – הקטע של בלאט, אוקיי? הוא התראיין ואמר שלא מפריע לו ושהוא לא מופתע, ושהוא ככה ושהוא ככה, ושבכלל לא היה מו"מ (אבל היו פערים גדולים מאוד בכסף) והוא נראה לי פתאום במעין מגננה. לא יודע איפה הוא יאמן, אבל התחושה היתה שהוא יצא קצת פארש. כאילו מכבי טרחו להוציא החוצה שהוא המועמד המוביל, ופתאום הביאו לו את הבומבה לפרצוף בדמות המינוי הכפול והקצת מוזר הזה, יש להודות. ובלאט, המאמן המצליח, מחזיק הדאבל האיטלקי, נכנע בפני מאמן שמעולם לא אימן ביורוליג ומאמן שעובד אמנם בנבחרת לאומית, אבל עבד במכבי בפעם האחרונה לפני עשור. בלאט נראה מבואס, גם אם השתדל מאוד שלא להיראות ככה.

וכמובן שנשאלת השאלה, האם לא מדובר כאן בפעולת תגמול של שמעל'ה, שבעונה שעברה עלה לרגל אל בלאט לאחר העזיבה של רבי פנחס הגרשוני, ונתקל לתדהמתו, יש להניח, בסירוב מוחץ?

זהו, די, צריך להתקדם הלאה. יש עוד מה לעשות היום. שלומות ונצורות לכם בשלב זה.