טוב, נשבר לי. רשמית, חגיגית, קטגורית וסופית. נשבר לי. הגיע הזמן לומר בקול רם וצלול לרוב המוחלט של מדורי הספורט: אולי די כבר עם הגישה הפרובינציאלית, המזעזעת והתלושה לחלוטין מהמציאות סביב שי דורון? אולי?

זה לא שלא אמרו את זה קודם לפניי, חלילה. רק לפני כמה ימים התבטא בנושא, אם כי בקצרה מאוד, יו"ר הדירקטוריון, ולאחר בחירתם של יותם הלפרין וליאור אליהו בדראפט הוקדש מדור זניח זה כולו לסוגיה (הנה כאן), אבל מאחר שלהבדיל מהלפרין ואליהו, דורון ממש עשתה זאת והשתלבה בסגל הסופי של ניו יורק ליברטי - דומה שהעיתונות איבדה פרופורציות לגמרי.

עזבו את כל הטררם מרגע הבחירה בדראפט ועד החתימה על החוזה (ציטוט אפייני בתקשורת של אותה תקופה: "המטפלת של שי במעון היום זיהתה מיד את הכישרון. 'מהאופן בו היא הצליחה להלביש את כובע הגרב במדויק על ראשו של הדובי האפור, היה לי ברור שביום מן הימים היא תגיע ל-WNBA"), ובואו נתרכז במה שקורה ממש עכשיו.

מה קורה? הנה מה שקורה: מבחינת חלק הארי של התקשורת, אין יותר ליברטי, ואם בכל זאת נשאר משהו מהמועדון - הוא בא רק אחרי שי דורון. "ניצחון נוסף לדורון ולליברטי", "שי דורון וניו יורק הלילה נגד אינדיאנה". אם הסגנון הזה נשמע לכם מוכר, יכול מאוד להיות שזה בגלל מה שהלך כאן בתקופת כהונתו של דורון שפר ביוקון. כל הפרומואים של ערוץ הספורט נוסחו אז בסגנון "דורון שפר וקונטיקט נגד ככה וככה", וממש לא משנה שעל המגרש הופיעו לצדו של שפר שחקנים שוליים כריי אלן, דוניאל מרשאל וכל השאר. בדיוק כמו היום, זה קודם כל היה דורון, ואחר כך קצת שאר העולם.

מילא שפר, הוא לפחות היה, פחות או יותר מהרגע הראשון, שחקן משמעותי אצל ג'ים קלהון, שהתפתח לדרגת שחקן מאוד משמעותי, ואף מאוד-מאוד. כך שהיתה איזו שהיא אחיזה במציאות לפסטיבל שהתפתח סביבו. איפה המעמד שלו ואיפה זה של שי דורון, לפחות כרגע?

נכון, שי עשתה משהו שאף אחת ואחד לא עשה לפניה - בחירה במקום מכובד מאוד בדראפט והגעה לסגל הסופי של אחת הקבוצות הטובות בעולם בתחומה, ועוד אחרי קריירה אדירה במכללות, שהתבטאה במספרים מצוינים ושותפות מרכזית בזכייה באליפות המכללות. יפה, ראוי ומכובד לאין קץ, אבל הלו - כרגע היא די בבחינת אופציה אחרונה בליברטי, לא? לא משנה שזו רק ההתחלה, וזה "שכר הלימוד" והמאמנת צופה לה עתיד מזהיר בלה-בלה-בלה. תכל'ס, רשומות לזכותה עד עכשיו משהו כמו 104 שניות בחמישה משחקים, שזה 20 שניות למשחק, שזה הכי נערת-פוסטר-שיק.

אבל למה שהתקשורת תיתן לזה לבלבל אותה? הכל זה "דורון והליברטי" ו"דורון והליברטי". אלא שאחרי הכותרת, אין כל כך לכותבים ברירה והם נאלצים להביא גם קצת עובדות, ואז אנחנו מגיעים לטקסטים משעשעים בסגנון "ניצחון נוסף לדורון ולניו יורק. שי שוב לא שותפה", או "הליברטי עדיין בלתי מנוצחות, דורון עודדה מהספסל".

למה הדבר דומה, כמובן? לשגרירינו לאירופה מטעם הספורט-שאין-לנקוב-כאן-בשמו, שבעטיים נאלצנו לשמוע ולקרוא אין-ספור פעמים אמירות בסגנון "היה מעורב במהלך שהביא לכיבוש", שמשמעותו בתרגום לעברית מדוברת "זוכרים שעשר דקות קודם מספר 4 שלנו חילץ כדור? זהו, אז באותו רגע בדיוק עמדתי ממש קרוב אליו וראיתי את זה במו עיניי".

אי לכך ובהתאם לזאת, יוצאת מכאן הקריאה לכל מי שיש לו יד, רגל וטחול בדיווחי ה-WNBA: די, באמת די. אין שום ספק ששי דורון היא שחקנית מצוינת ופייטרית אדירה (או להפך), ויכול מאוד להיות שבעזרת העבודה הקשה והרצון הגדול המאפיינים אותה מאז ומעולם, היא תפלס את דרכה במעלה הרוטציה עד שתגיע להיות חלק משמעותי מהקבוצה. אולי זה אפילו יקרה במהלך העונה הזו, אבל עד אז בואו נוריד את מינון הווליום, לפני שניאלץ להעלות את מינון הוואליום.

shaharhermelin@gmail.com