פעם, לפני המון המון שנים, ביליתי חלק מזמני באימון קבוצת ילדים בכדורסל. איפה שהוא באמצע החורף, זימן לנו לוח המשחקים מפגש עם קבוצת הייצוג המפוארת של אחד מקיבוצי העמק, שלמרבה השמחה נהגה אז לקיים את משחקיה במגרש פתוח. בקור של איזה מינוס חמישים, מלווה במשבי רוח אכזריים במיוחד, כאשר על המגרש מתרוצצים עשרה קרטיבים אומללים, ניסינו לקיים משחק כדורסל כהלכתו.

אי אפשר היה לכדרר, אי אפשר היה לקלוע, אי אפשר היה למסור ו/או לתפוס את הכדור, בקושי ניתן היה לזוז בהגנה ובהתקפה, שלא לדבר על לקפוץ לריבאונד, ואם אני זוכר נכון - כל זה הסתכם בתוצאה סופית של 20:22 לטובתנו. ועדיין, המשחק ההוא נראה לי הרבה פחות גרוע מהזוועה שהתרחשה אתמול לפנות בוקר בקוויקן לואנס ארינה של קליבלנד.

מה זה היה הדבר הזה? מישהו מוכן להסביר? מישהו יכול להסביר? אין לי ספק כי אי שם בבית העלמין בעיר לורנס, קנזס, התהפך ג'יימס נייסמית' בקברו, ותהה בינו לבינו האם לדבר הזה התכוון כאשר תלה שני סלי אפרסקים באולם הספורט בספרינגפילד.

לא ברור לי מי היה אמון על הסטטיסטיקה הרשמית במשחק מספר שלוש, אבל רופאי העיניים המצוינים של קליבלנד ישמחו להקדיש לו מזמנם. 26 כדורים איבדו שתי הקבוצות גם יחד, כך טוען בתוקף הטופס הרשמי, בעוד לפי מה שאני ראיתי - זה פחות או יותר מה שאיבדה כל אחת מהן בכל אחד מהרבעים. ועוד לא דיברנו על אחוזי קליעה (סטיב נאש בטח התעורר עם הבאזר האחרון, הציץ בתוצאה שעל המרקע ואמר לאשתו: "דארלינג,למה לא אמרת שזה בסך הכל מחצית? תעירי אותי כשייגמר"), ולא דיסקסנו את אין ספור ההחטאות של זריקות נוחות ברגעים קריטיים, ועוד לא אמרנו כלום על טעויות מנטליות וכן הלאה. עדיף גם שלא נגיד.

מה כן נגיד? מה שכולם אומרים. שאם לברון הוא-הוא היורש המיועד, שיואיל בטובו להתנהג בהתאם, ולא ייפטר מהכדור בהתקפה הכי חשובה במשחק ("חיפשתי גיב-אנד-גו עם ורז'או". ברור, ואני מכהן כמלך ספרד בלילות ירח מלא הנופלים על ימים אי-זוגיים). לג'ורדן זה קרה פעם אחת בכל הקריירה, ואז קיבל את הכדור סטיב קֶר, האיש, הידית והקרח בוורידים, שתפר סל ניצחון בדרך לעוד תואר. ללברון זה כבר קורה פעמיים תוך שבועיים. ראה הוזהרת, קינג.

בשורה התחתונה ולמרבה האכזבה - תם הטקס. הסיכוי שקליבלנד תחזור מקביל כנראה
לזה שהצ'קים שלי לא יחזרו. בפורום האוהדים של הקאבס מדברים על נס. נראה לי שבמצבם יותר הגיוני לדבר על שחור. בעיניים.

וסתם משהו בקטנה, כלומר בקטנוניות

ניסיתי כל היום להתאפק, אבל קשה לי. בעיתון של המדינה נכתב אתמול שעדיין לא ברור מה יהיה עם רימאס יסאיטיס לקראת העונה הבאה. את תגובתו של סימאס קורטינאייטיס כנראה קשה היה להשיג.

shaharhermelin@gmail.com

דבר יו"ר הדירקטוריון: אני מברך אותך, סר ש. הרמלין, על הצטרפותך אלי במאבקנו הצודק למען תקינות לשונית, בקיאות מקסימלית ואפס טעויות בעיתונות העברית הגאה-לשעבר. שנית, עבור לדרבי היווני בחיאת רבאק