אני נזכר במשחקים של מכבי ת"א נגד פרטיזן בלגרד בעונה שעברה, וברגעים שאמרתי לעצמי שבדיוק רכז זה, בדיוק שחקן כמו וונטיגו קאמינגס, מכבי ת"א היתה צריכה עכשיו כדי לנהל לה את המשחק במקום וויל ביינום המחליק וחסר הניסיון.

כבר אז זרקתי את ההשוואה לאריאל מקדונלד. יש משהו בסגנון המשחק של שניהם שמזכיר זה את זה. אם לעטוף את המשהו הזה במלים גדולות, הייתי אומר ששניהם משתדלים לעשות מה שהם אוהבים ויודעים, ומשתדלים לשחק למען הקבוצה ורק איחר כך למען עצמם. זה לא היה המקרה עם וויל ביינום. אני לא בטוח שזה המרה גם עכשיו.

שחקן סטייל קאמינגס, אולי טוב יותר, נראה לי כמו פתרון הולם אז, כשעוד דובר על אפשרות החלפתו של ביינום. לא חשבתי שיביאו את האיש עצמו בעונה שלאחר מכן ועוד כשביינום לצידו. אם זה מה שייסגר (או כבר נסגר, מי יכול לעקוב), אני חושב שהתלות בוויל ביינום הולכת וגודלת. אלא שהפעם, זו לא התלות בו כמנהל משחק כמו בעונה שעברה, אלא כספק נקודות.

בעמדות הגארדים, עם שחקנים כמו שארפ, הלפרין, קאמינגס ובורשטיין, ביינום הוא למעשה היחיד שיכול לתפקיד על תקן סקורר יציב. כל אחד מהאחרים יכול לעשות את זה פעם פה ופעם שם, אבל לא לאורך זמן. ביינום הופך בזאת להיות המוציא לפועל העיקרי על פי דרישה והזמנה, ולא רק על פי נסיבות שמאלצות אותו לעשות ככה. יהיה מעניין רבותי. תמיד יהיה מעניין, אחרת לא היינו כאן.

בלות'נטל? נו, אני זוכר את האיש נותן שליש עונה אחרון ב-2003/04 כשהוא לא מסוגל להחטיא כדור, ולא משנה אם זו גבעת שמואל או סקיפר בולוניה. מכונת קליעה רותחת כזו כפי שהיה בלות'נטל באותם חודשים קשה למצוא. מאז הספקתי לראות אותו בכמה משחקים בחצי עונה שלו עם בנטון טרוויזו תחת אטורה מסינה, שם הוא תיפקד בעיקר כארבע בהגנה. הוא לא נראה טבעי בתפקיד הזה. שום דבר לא נראה טבעי אצל בלות'נטל בהגנה, או בכל קטע אחר במהלך המשחק בו הכדור לא עובר אצלו בידיים. אחחחח, הנה היא, הצ'אקה. תראו כמה שהיא יפה. בלי לראות מה נגמר, אני בטוח שזה נכנס.

בסופו של דבר, זו נראית כמו החתמה בטוחה. שחקן של 20 נקודות בהליכה, אבל צריך לברר מה הולך שם בתוך הקופסה למעלה. הסתבך העונה בבולוניה, נזרק משם, נע ונד ומחליף קבוצות כל הזמן. לא בטוח שהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו. בעונה הראשונה שהוא הגיע לשחק עם קלע ברמה גבוהה כמוהו, אם כי לא באותו תפקיד על המגרש (מרקו בלינלי) – העסק התפוצץ. קצת כמו אנקראם וג'מצ'י בעונה ההיא? לא נכחיש זאת, אם כי גם לא נאשר. בעצם, במכבי הוא יהיה הסופר-שוטר היחיד. לכל השאר ידיות על פי הזמנה ולפי ערב נתון. פעם החור נראה מאוד גדול והכל נכנס, פעם הוא קטן ושום דבר לא צולל פנימה.

לסיפור הזה יש שני פתרונות: או שמכבי ת"א היא בכל זאת המקום המתאים לו (כפי שהוא עצמו אמר – "התגעגעתי מרגע שעזבתי", או משהו כזה) וברגע שישוב לכאן ירגיש נוח יותר ואולי אפילו יהפוך לאיזה ג'ים בוטרייט חדש שבא לכאן להרבה שנים. או, לחילופין, שהאיש הולך ומפתח לעצמו תסמונת רודני ביופורד בכל הקשור לקטע האישי. בא והולך, הולך ובא, ויותר מדי נשמה מתחת למעטה החיצוני אין שם בפנים. קצת הקצנתי, אני יודע, אבל הנושא צריך להיבדק. וכדי שהוא ייבדק כמו שצריך, מישהו צריך להידבק אליו כמו שצריך. מי אמר מוני פנאן ולא קיבל?

טרנס מוריס, שלום ואהלן. אהבתי לשחקן הזה ידועה, רק פסע ותנועות מחאה מעצבנות עם הפרצוף המעצבן שלו ופיו המעוגל כלפי חוץ הרחיקו אותו ברגע האחרון מהתואר. כן, ככה, בין השאר, בוחרים חביב סיפרה. את דעתי הכללית על מוריס כבר הבעתי כאן הרבה מאוד פעמים. אחלה שחקן, עושה הכל, הגנה והתקפה, ריבאונד ומסירה, צ'אקה מבחוץ ואחוזים גבוהים מאוד בתוך הצבע. נמצא בגיל הנכון, גובה טוב, המאסה לא מי יודע כמה, זה נכון, אבל יש משחק קבוצתי ויש תנועה בלי כדור ויש ראיית משחק וזה מספיק. כל עוד לא יכדרר בתוך הצבע או יפריז בזריקות משלוש, וכל עוד לא יהיה מאוהב בעצמו בקטע של החסימות ולא ייגש לחסום כל כדור, יש פה עסקה מצוינת בסדר גודל של חצי מיליון דולר. נאה כרפאל.

מאמננו הלאומי, הלוא הוא מנכ"ל מכבי ת"א, אומר במפורש בראיון שמופיע כאן בעמוד הראשי, שאולי יהיה עוד שחקן לצידו ואולי לא יהיה. כרגע הקו הקדמי מונה את וויצ'יץ' הנוטה לקרוס, ליאור אליהו, טרנס מוריס וגם שרון ששון כאופציה לדקות בעמדה מספר 4. מוריס הוא גם חמש בקלות בליגה שלנו, אבל לא בטוח שגם ביורוליג. כדי להיות קבוצה חזקה מאוד, מכבי צריכה עוד שחקן טוב כדי לא להיקלע לצרות, אם המיגרנות, המחלות והגב של וויצ'יץ' יקדימו את הופעותיהן הפומביות ויתחילו להפריע חלילה כבר בינואר במקום במרץ-אפריל.

אני מניח שהם ינסו להביא עוד שחקן. מרקוס פייזר או לא מרקוס פייזר, מישהו. וינצלו, כמובן, את העובדה שטרנס מוריס כבר מורגל בקימה מהספסל מימיו בהפועל ירושלים.

אבל אתם יודעים, הכל חרטאבונה-בבונה כרגע. ניתן לאנשים להתייצב, להתקדם, לבנות את עצמם. נצפה לאחידות בעניינם של יותם הלפרין וליאור אליהו. גם מצד המערכת כלפיהם וגם מצד שניהם כלפי עצמם ויציבותם. ובסופו של דבר, כמו בכל עונה, טל בורשטיין יכריע את גורל האליפות אם יהיה פתאום קצת קשה וצפוף.