אוי, איזה קטעים. ממה להתחיל מהטוב או מהרע? מהשבחים או מהנזיפות?

אולי מזה, שכדורסלע גאה על פרסומו הבלעדי והחושפני, גם אם המרומז, על כך שדן שמיר יהיה מאמן הפועל ירושלים. לכו בעצמכם ללינק "כל מלה בסלע" ותקראו שם. ועכשיו, אחרי שסיימתי את החרטאבונה המקובלת הזו, והדוחה בפני עצמה, אפשר לגשת לעניין.

דן שמיר בהפועל ירושלים היה רשום על הקיר, למען האמת. המערכת המקצועית של מכבי ת"א פשוט התפרקה בשבועות האחרונים וכל מי שהיה מלפניו, מאחוריו ולצידו של שמיר מבחינה מקצועית בשנים האחרונות, הוא כבר היסטוריה. אין גרשון ואין בלאט ואין קובלסקי ואין חסין ואין עם מי לדבר בעצם, כך שחבל על הזמן. הכל חדש.

גם אחרי שהתברר שהמערכת תעבור ריענון מאסיבי, שמיר לא קודם ולא נדחף הלאה. היה ברור לו כמו לכל אחד אחר שהרגע הזה לא יחזור, ואם גיא גודס מושחל פנימה כדי לעמוד למעשה לפניו (עזבו אתכם מקשקושים של "שווה בשווה", או "עוזרים זה לזה ומחלקים את העבודה") – הוא כבר לא יהיה מאמן ראשי במכבי ת"א בטווח הקרוב. ובכלל, מה פתאום מדברים כאן על שמיר כמאמן ראשי? אפילו כעוזר מאמן ראשון לא נתנו לו להמשיך.

צעד אמיץ וחכם, גיחי גיחי

מכאן והלאה היה ברור ששמיר הולך. אני מברך את הפועל ירושלים על צעד אמיץ וחכם, הגיוני אפילו, כמעט מתבקש. האיש אכן התחנך לאורם של גדולי מאמני ישראל בשנים האחרונות ועכשיו הגיע זמנו, כבן בית וכמאמן תוצרת הפועל ירושלים, לחזור הביתה ולתת בראש לאימפריה שהקפיצה אותו, כי רק ככה הם מבינים. ראו מקרי ספאחיה וגודס, שניצחו את מכבי בעונה שעברה פעמיים כל אחד. ככה זה עובד פשוט, אין מה לעשות. מכבי אוהבת להביא אותם מבחוץ ועשרים השנים האחרונות משובצות בקטעי הוכחה.

אבל גיחי גיחי, איזה קטע. כמה שבירושלים אוהבים את הקטע של להראות לתקשורת מה זה. מה עושים כדי שלא יתפנצ'ר להם דנשה ברגע האחרון? מדליפים לתקשורת על פנייה קרובה לעודד קטש, יושבים בחדר הממוזג ונהנים לראות עד כמה קל להלעיט אותה בכל דבר שיש, כי הרי הכל היא אוכלת ואף פעם לא שבעה ובעוד הם זורקים טיסנים במשרדם ונהנים-להרגיש-סבבה-בבסיס, יוצא קטש המסכן אל משרדו של חיים אוחיון, איש הגליל, ומספר גם לעיתונות על היותו "נבוך" על כך שהוא צריך להתנצל על סיטואציה שעדיין לא קרתה. וגם לא תקרה, כי ירושלים כבר הכינה לה בצד את שמיר.

והעיתוי? נו, מה. דנשה-שלנו, שבפני עצמו שיחק את המשחק כמו גדול, הכחיש מכל וכל ולא ענה לטלפונים רוב הזמן, היה אמור לנסוע עם מוני פנאן לארה"ב לראות שחקנים. מתי? היום, יום רביעי. כן, היום היה הדד-ליין האחרון בעצם מבחינת הפועל ירושלים להוציא החוצה את הסיפור, לפני ששמיר ייאלץ לעלות על המטוס ובאמת להמריא לענייני מכבי ת"א, שכבר אינם מעניינים אותו בעצם.

מעשה ברבי שמעון המזרחי

אז שוב – החלטה נהדרת בעיניי. אבל ככל שאנסה לדחוק זאת הצידה, לא אצליח. מעשה ברבי שמעון המזרחי שבקיץ 1990 כינס מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב. וימתינו האנשים וימתינו ותחל מסיבת העיתונאים, והנה לפתע כרוח סערה נכנס לחדר כבוד הרב נדב ההנפלדי איש קונטיקט, אשר על פי כל היה אמור להמשיך ולשחק בארצות הברית גם בשנה שלאחר מכן. ויופתעו אנשי התקשורת עד בלי קץ ויגחך רייב מזרחי ויאמר להם: רבותי העיתונות, איפה הייתם כל הקיץ, ישנתם הא? ויגחך עד מאוד יען כי שבע רצון הוא בטירוף על ניצחונו הגדול והכביר בשדה הרב התקשורתי.

16 שנים אחרי שיחקו אותה אנשי הפועל ירושלים קטע-קטע עם הסוואת שמיר בידי קטש. האמת, הגיע הזמן שאחרי כל כך הרבה שנים יצליחו סוף-סוף להדביק את צעדיו של מזרחי, אפילו אם הם ילדותיים וחסרי חן.

שלומות, רייב גידי דודי וכבוד הגביר דני קליין. שיחקתם אותה בענק לטעמי עם מיסטר דן שמיר. בהצלחה רבה. ותתבגרו כבר.

ואף אם תטענו כי כל קשר בין הדברים לבין המציאות מקרי בהחלט, אמשיך לטעון לשפיות ולהניח לדימיוני הפורה, והנסמך לא פעם על עובדות בשטח, להכות ברבים אף בצהרי יולי, בשיא החום.